אוריאו פרק 3-וופי
~הבית של דן~
"תגידו אולי יש לזה צד שני?" שאלה דפנה.
הסתכלתי על הצד השני וראיתי את המילה דפנה ולירוק.
דפנה הבינה שזה אמור להיות אוריאו וניל ולא שוקולד והלכה לירוק באסלה.
"איך זה ידע?" שאל רון…
"אני בכלל לא מבין מה קורה פה…" עניתי לו…
עלינו לגג להביא את דפנה כי ראיתי את השומרים בדרך.
עלינו לגג ונעלנו את הדלת לשם.
"תגידו, איך הגענו למצב ששומרים רודפים אחרינו בגלל עוגיות אוריאו?!"
"אופסי" אמרו דפנה ורון באותו הזמן…
"טוב מה עושים עכשיו?" שאלתי אותם.
הגיע הזמן שנחליט מה לעשות.
ראיתי את השומרים אך המורות לא היו שם.
הסתתי את מבטי וראיתי את שתי המורות זוחלות בדרך לפה.
השומרים לקחו רצועה, קשרו את הכלב שלי, והחלו להרביץ לו.
נראה לי שהם ידעו שאנחנו פה.
אחד נשאר להרביץ והשני הלך לסרוק את האזור.
"בואו" קראתי להם והראיתי להם מה השומרים עושים ומה המורות (לא) עושות…
השומר המשיך להרביץ לוופי, הכלב שלי וצעק לשמים "אני יודע שאתה פה דן! עד שלא תבוא הכלב שלך יסבול!"
"טוב מה עושים?" שאלתי את דפנה ורון.
"בואו פשוט נחכה שיימאס להם והם ילכו?" שאל רון.
"השתגעת?!" שאלתי אותו בכעס.
מה הוא רוצה שהכלב שלי יסבול בשבילנו?!
"זה לא פייר" אמרתי לו.
"טוב אז בואו ניקח שוקר או משהו כזה ונרדים אותם?"
זה לא רעיון טוב, המשטרה ירדפו אחרינו ויכולים גם להעיף אותנו מבית הספר…
"אז מה נעשה?" שאל רון.
חבל שאין לי תשובה בשבילו…
תגובות (0)