אוריאו פרק 13 הכל נגמר ואני בודד-פרק אחרון לעונה!!!

"אתה בטוח?" שאל רן.
"כן" עניתי לו בביטחון.
מיהרנו לבמה וכשכמעט הגענו היא חשוך בשנית…
נשמעה צרחה, וכשהאור נדלק בשנית מירבל נעלמה.
"אין זמן" אמר שון, "בואו נתקדם אל הכלה".
תפסנו את הכלה.
"לא היית צריכה לעשות את זה" אמר שון, וירה בה.
אני דפנה ורון נבהלנו.
"איך אתה יכול לעשות דבר כזה?" צעקה עליו דפנה.
"לא הייתה לי ברירה" ענה לה שון.
לפתע הרגשתי אקדח בגבי.
הסתובבתי וראיתי פרצוף של איש רשע עם שן זהב, זיפים ענקיים, עיינים חומות וסמל השיניים עם הברק על ידו.
"לא הייתם צריכים לעשות את זה"
שמעתי קולות יריה.
כל חברי המחתרת נפלו לרצפה, את דפנה ורון קשרו.
לפני שהבנתי מי ומה קרה גם אני הפכתי לבן ערובה.
"מה אתם רוצים ממני?" שאלתי בכעס כשעייני מכוסות בטלית שחורה.
"אנחנו רק רוצים שתגיד לנו מי נשאר מהמחתרת" קול גברי ורם שמעתי.
הרגשתי את החשמל זורם בתליון.
ידעתי שאני חייב לעשות משהו.
ניסיתי לשכנע אותו "אם תפקח את עייני, אענה לך על הכל".
הוא הוריד את הטלית השחורה מעל עייני ואז ראיתי אותו…
איש עם אקדח, שן זהב, זיפים אך לא האיש שראיתי קודם, לו הייתה הרגשה מוזרה כשאני הסתכלתי לו בעיינים.
ואז נזכרתי, זה אותו האיש אותו ראיתי בחדר החשוך…
"אני לא אגיד לך כלום!" צעקתי וחישמלתי אותו עם התליון!
אש בערה בכל החדר, לקחתי את האקדח ויריתי בכולם.
כשיצאתי מהמבנה ראיתי את גופותיהם של כל חברי המחתרת, ושל דפנה ורון.
לא היה לי זמן לקחת אותם לקברם כיוון שחששתי, האם עוד אנשים מהגנבים האלה בדרך?
ברחתי משם.