¤ מפוצלים ¤
מים עד נפש , נשמתי משתוקקת לכך , לחופש הזה .
חיכיתי ליום הזה ..חכיתי.. אך אף פעם לא תיארתי לעצמי שאני ירגיש ככה .
זה היה 3:00 בלילה , קמתי .
ולא . לא הייתי מסוגלת לחזור לישון , מחר זה קורה , המסע יתחיל . כולם דיברו על זה , כולם בסוף עוברים את זה , אמרו שזה די פשוט .
פשוט תהיה מי שאתה , תהיה מודע ליכולות של עצמך , תיאבק באשליה , תרגיש את עצמך , תמשיך ותילחם ברצונות שלך .
החדר שלי מרוצף כולו קירות זכוכית יכולתי לראות את הכל מסביבי אהבתי להרגיש את הטבע בתוכי , להתחבר אליו .
שכבתי במיטה שלי.. היה חושך רק אור הירח סינוור את המחשבות שלי , עצר אותם הוא משך אותי , האור הגדול .
הסתכלתי , לא יכולתי שלא , זה היה מהפנט.
יש משהו מיוחד בירח לא ? מין אור לבן וזוהר , זה פלאי , זה כל כך יפה .
לא הייתי מחשיבה את עצמי כמישהי מיוחדת . אני פשוט חושבת בצורה טיפה שונה .
לא שמתי לב שהזמו עובר לו , חולף לו עם הדממה האפלה ששוררת בחדרי מול הטבע החשוף לעיניי . יש בזה משהו מרתיע , תדמיינו אתכם ישנים בין עצי היער , אתם מוגנים אבל אתם חשופים למתחרחש, להכל .
תגובות (2)
אהבתי את הרעיון ואת החלק הזה את כותבת ממש יפה תמשיכי
תודה לך . ויהיה המשך .