זה כמו טיול במנהרת הזמן. לשמוע את "החברים של נטאשה" ב-"שינויים בהרגלי הצריחה" כשיש לך שני ספרים תקועים בראש שעלייך לכתוב. את הדיסק הזה שפעם היה בצורת קסטה שמעתי כל […]
1 בנעליי בין מאות בגדי ים ונעלי דפנה הלכתי על החול הצהוב, העתיק, אל קו המים. באופק הייתה שקיעה יפיפייה מלאה דם כאילו טבח התרחש בין המלאכים. הים ירק מכרסו […]
הזיכרון הראשון שלי מצביקה מתחיל משורות פלפלים חורפיים בחממות שלחוף ים המלח בשנת 1970. הייתי נערה נמרצת מהשירות הלאומי, וצביקה היה אחד מחברי הקיבוץ בגיוס קטיף פלפלים. כבר אז חיפשתי […]
אמרו לי סרטן ואני אמרתי לא. אמרו לי כן ואני התעקשתי. בסוף נכנעתי. כמה זמן נשאר? לא הרבה, כמה חודשים. יש תקווה? לא. מאוחר מידי. למה? שאלתי. למה? הם צחקו […]
1 כמו כל דרך המתחילה מאפס, הוא טיפס וזחל במעלה כביש חלק ורטוב אל מטרה לא ברורה. הכול יכול לבוא. ספסלים מיותמים בצדי הכביש. איש כבר לא יושב כדי להביט […]
כשהמורה נכנסה הסתכלתי עליה והייתה תחושה חזקה שהיא יודעת את הסוד הגדול שלי. לא היה לי כוח להתעסק עם שאלות חסרות טאקט אז פשוט השתמשתי בתחבולה הישנה והטובה ושיקרתי שנפל […]
יום אחד טיילתי ברחוב וראיתי איש שכוב על ספסל, הוא היה מאובק עם עיניים חצי עצומות כחולות ועמוקות כמו הים. עיניים שהזכירו לי את אבא שלי. הם היו אדמות מעיפות […]
פנטז: זה התחיל ככה הגעתי אל המכשפה שבעיות מטרידות את מוחי. (מותשת) פנטז: המכשפה הושטה לי שני פתקים ואמרה: על הירוק אפשר לכתוב משאלה לעצמך, ועל הכחול – משאלה לאחרים. […]
ב"ה יום רביעי 30 ליולי 1997. היא החזיקה את ידו בכל הכח, הרגישה איך הלחות מנסה להפריד בניהם, אך לא הרפתה. התבגרה מאז הייתה ילדה, כשעשו את המסלול הזה כל […]
כשהתעוררתי גיליתי מכתב כחול מוזר מתחת לכרית מימי זה אמרתי לעצמי בלב. בפנימייה שגרתי בה היו המון ילדים מציקים והייתה לי תחושה די ברורה שמשהו מנסה לעבוד עליי או להפחיד […]
ויליאם המשיך להיות בחדרו ובהה בתיקרה הריקה ויליאם היה עצוב ולא ידע מה לעשות כול המחשבות שלו היו על אותו האונס, היו על אלסיה ויליאם באמת אהב את אלסיה אבל […]
דרושים למספר תפקידים לעבודות מהבית, ללא ניסיון, קלדנות, שירות טלפוני, הזנת תוכן ועוד, פרטים בוואצפ 058-7338281 עבודות גמישות ומתאימות לכולם
אמיל שאף לדבר אחד — להכרה. הוא רצה שיכירו את הציורים שלו בכל העולם ושילמדו את העבודות שלו בבתי ספר לאמנות. מאז גיל ארבע-עשרה פנטז שקובי מידן מראיין אותו בתוכנית […]
יוש ישב בבית קפה קטן באזור הכפרי ההררי של צפון ספרד ולגם בהנאה כוס קפה שחור חזק בסגנון מקומי. היה זה לקראת סוף החודש השני של הטיול אחרי-הצבא, והוא הספיק […]
אני אדם רציונלי. לא מאמין באמונות תפלות ומקבל כעובדות רק את מה שהמדע בדק ואימת. בכל זאת, לפעמים החיים עוברים נפתול שגורם לי לתהות אם אין בהם, בכל זאת, משהו […]
ברגלים יחפות היא צועדת על השביל, מלאת ביטחון עצמי, שיערה החום מתנפנף ברוח בשלמות. שמלתה הלבנה עשויה טלאים טלאים, חוטים, חוטים. שמלתה מתנפנפת ברכות. גבה זקוף, צווארה מורם וחיוך רך […]
כשבאת בפעם הראשונה לא האמנתי. כשבאת, עם השיער החום עטור התלתלים המקפצים בעליזות, עם העיניים הכחולות השלוות, עם החיוך השובב שמשחק בקצה פיך, לא האמנתי. הזמן נעצר, הרוח דממה. ליבי […]
אדם היה בן ארבע כשביקש לבדוק מה הסוד החבוי בקופסא הגדולה, המונחת על האצטבה בבית המלאכה של אבא, ממנה אבא שולף מברשת ומורח את המתכות במברשת גדולה עד שצבען משתנה. […]
ישנם מקרים בהם הכתיבה עומדת לרשות האדם. ישנן פעמים, בדיוק כמו הרגע הנוכחי, בהן אני צריכה לעמוד לרשות הכתיבה. המקלדת כמו אומרת 'תפרטי עליי מעט'. ולי אין שום רעיון, אף […]
20.10.2019- ישבנו כולנו בבית שלי, לחוצים, שקטים, מחכים לקבל שיחת טלפון שתסדר לנו את העניינים, מקווים שאלה תתשר ותגיד שהיא נרדמה איפה שהוא או אולי בסך הכל הלכה לאיבוד למרות […]
יום למחרת לוקאס הגיע לבית של אביו איתן לוקאס דפק על דלת הבית איתן: דקה אני מגיע טיפה סבלנות איתן היסתכל בעינית של הדלת וראה את בנו הבכור לוקאס איתן […]
הסתכלתי על עצמי מהצד. טרם יצאתי לעבודה, התאפרתי ובחנתי בקפידה את בבואתי שהשתקפה מהמראה. אישה גבוהה בלונדינית ויפה מאופרת בטוב-טעם. על עפעפיה צללית בצבע לילך ואודם ורדרד בצבע טבעי ועדין […]
פרק 3- -20.10.2019- אני לעולם לעולם לא אשכח את היום הזה. ישבתי בבית של שיר, גם דור עמית ואביאל היו וחיכינו שאלה תגיע כי קבענו להפגש. עברה חצי שעה ואלה […]
פרק 2- -1.9 2019- הראשון לתשיעי היום הראשון של כיתה יא… איזה כיף… קמתי בבוקר מהצלצול של הטלפון, הסתכלתי על הטלפון וראיתי שרשום שאלה מתקשרת. זה היה מוזר שאלה היא […]
לעולם לא נשכח את אותו היום עם השיחת טלפון, אותו היום שכולנו חשבנו שעובדים עלינו, אותו היום שהיה קשה פתאום לדבר, להפגש, להסתכל אחד על השני בלי לרצות לבכות, אותו […]
שקט, אני צריכה להתכופף. ולא לדבר יותר מדי שלא ישימו לב אליי. ולצערי היה לי מאוד קשה לעשות זאת. מה לעשות אני בעצמי גבוהה. ובאותו יום בחרתי באופן מוזר ומפתיע […]
אומרים שפחד הוא רק מחשבה, ואולי זה נכון. אבל אצלי, אצלי הפחד הוא בית. הבית בסוף רחוב הרדינג מספר 5261, בית ילדותי. שוב אני פה, אחרי 34 שנה, בבית מספר […]
הרעד בידיים שלי יצא מגבולות השליטה כל הדרך לבית … הצבע הלבן השתלט לי על הפנים, ,ידעתי את זה בוודאות ,הרגשתי סחרחרת ,חשבתי שזרימת הדם שלי כמעט נפסקה ובכל זאת […]
הסיפור שלנו מתחיל ביום רגיל לחלוטין שבו הלכתי לבית הספר כרגיל, אך בהתלהבות רבה יותר מתמיד. באותו היום היה שיעור כתיבה יוצרת עם מיס אן. המורה אן מתעקשת שנקרא לה […]
דניל: סבא אפשר לשאול שאלה? דניאל:כן דניל מה? רוצה להגיד משהו? דניל: סבא אפשר לשאול אותך שאלה כול שהי דניאל: ברור דניל : אתה עצוב שאני כאן? דניאל: ברור הרי […]
