ראשי התנדנד מצד לצד, עצמתי את עיניי חזק וניסיתי להתגבר על כאב הראש שהיה לי. פתחתי את עיניי במטרה לראות איפה אני, הסתכלתי לצדדים וזה היה החדר שלי. שכבתי במיטה […]
אחר הצהריים, השעה לא מאוחרת אך השמש כבר פסקה מלהאיר את חדרי דרך התריס השבור שלא דאגתי לתקן עוד מהחורף הקודם. מנורת השולחן מאירה באורה הדהוי על שולחן הכתיבה , […]
אני זוכרת שהקשבתי להם. לכל משפט, לכל מילה, לכל פסיק ונקודה בסוף משפט. אני זוכרת את הרגשת הקוקטייל המשכר של תרופות המרשם שלי המתערבבות עם האלכוהול שזורם בדמי באופן קבוע […]
הוא התקרב לשפתיי וכבר יכולתי לחוש בשפתיו, הם נגעו- לא נגעו בשפתיי. נתתי לו נשיקה יבשה ומהירה על הפה, התרחקתי ממנו במהרה והשטתי את ידי אל אורי. לאורי בזמן הזה […]
הלוויה של אשתו של יוסקה טוב תמיד קשור לרע, כך היה נדמה לי תמיד שכן איך אפשר לדעת מה הוא טוב ללא קיומו של הרע, ובכלל כאשר אני מצייר בעיני […]
"מה זה?" שאלתי מנסה להראות שאינני יודעת במה מדובר. אורי פתח את המכתב מול עיניי, חיכך בגרונו והקריא "אהובתי היקרה, לקח לי המון זמן להבין מי את בשבילי, לקח לי […]
"יהלי שלי, אם את קוראת את המכתב הזה כנראה שלא הגעת בזמן למקום המפגש שלנו, השארתי לך את המכתב הזה כדי שתדעי איפה אני. לצערי, לא אוכל לפגוש אותך בשעה […]
"זוז" דחפתי אותו באינסטינקט. "מה קרה הגברת עצבנית?" אמר בחיוך. זה הכי עצבן אותי, שכל דבר הוא מקבל באהבה ובחיוך. "מה הוא רצה ממך?" הוא שאל. "יש לי שיחה אצל […]
"אני כל הזמן רואה אותו" אמרתי בגמגום. "מה זאת אומרת?" ניגב דמעותיו שנזלו. "בחלומות, הוא כל הזמן מדבר איתי" אמרתי במהירות. "גם שם את כל-כך כועסת עליו?" שאל במתיקות. "תמיד" […]
אני מודה על מה שיש, בעיניים נפוחות אני יודע, עד כמה אני מת מבפנים, רסיסים של זיכרונות ממך, צפים, עולים מול עייני, והמילים האחרונות שלך, צורבות את עורי בכל פעם […]
פרק 1: "וואי כואב לי כל הגוף!" אמרתי בתסכול, "מה קרה לך ליאל, גם אתמול שירן סיפרה לי שהקאת." אמרה רוני. "כן אני לא יודעת מה יש לי, וגם לא […]
ברגע שנשמעו נקישות בדלת כל החלקים כבר התחברו. עמדתי שם, ממאנת לפתוח. מסרבת להאמין. אוטמת אוזניי לשמוע שאתה אינך עוד. והעולם כאילו וקפא מנגד. והכל איבד משמעות. הנער בעל החיוך […]
נסיך קטן שלי, היום אתה בן 22, גבר. זה יום ההולדת הרביעי שלך שאנו חוגגים ביחד. השנה זה יהיה כמו שנה שעברה, אבל אחרת! הפעם אתה לא תהרוס. חסר לך […]
"קמתי מהמיטה הנוחה יחסית במהירות, אחרי שמעט נחתי. נעלתי את נעלי הבית הסגורים, שפשפתי את עיניי, גם במהירות, והסתכלתי על הקיר הלבן, בזמן שגשם עז טפטף בחוץ. הקיר הלבן שלך, […]
הוא נעמד באיטיות. פי היה פעור, לא הצלחתי להבין. הוא הסתובב לאט לאט "בואי אליי יהלי". קפאתי במקומי, בוהה בו ולא מפסיקה לבלוע רוק. אחרי כמה שניות שבהיתי בו הקפתי […]
"מה קרציה?" שאלתי את אותו ילד מעצבן. "יהלי עם מי את מדברת?" צעק לי אורי ויכולתי לשמוע את עקבותיו רצות לכיווני להשלים את הפער שהתרחקתי ממנו. "אני מאור דרך אגב" […]
תודה לכולכם שהגעתם. אני יודע שאתם שבורים ממה שקרה. גם אני שבור. איבדנו אותו. אני איבדתי אותו. אני אשם בהכול. אני לא הייתי שם. לא הייתי שם להגיד לו שיהיה […]
"יהלי תזדרזי, את תאחרי לבית ספר" צעקה אימא מלמטה. "אימא שנה אחרונה, בלי לחץ" אמרתי בעודי יורדת במדרגות כבר מוכנה לבית הספר. "זה אומר שאת צריכה לזלזל?" אמרה. "אל תדאגי […]
הם כבר ממש קרובים לגבול, הם בארץ שלנו. הם רוצים לקחת לנו את כל השטחים, הם רוצים שהמדינה הזאת תהיה שלהם! "רקטה נפלה לפני כ10 דקות לפי הדיווחים באיזור אופקים, […]
"עזור לי." דמעה מלוכלכת זולגת במורד לחיו ומאטה כשהיא מגיעה לסנטרו. פניו חיוורות והדמעות השאירו אחריהן שובל צהוב ומלוכלך. הצבע הלבן של עיניו כמעט חום והצבע שתמיד היה ירוק ויפה […]
תמיד בספרי ילדים אומרים שאבא אוהב את הילד שלו, ודואג לו, ומשחק איתו ומחבק אותו ומנשק אותו. ותמיד אני קורא ספרי ילדים.. הרי אני ילד בעצמי. רק שיש משהו שילדים […]
לשטוף הכל. לנקות את עצמך מכל הסירחון והכבדות שיש עליך. להתנקות מכאבים להתחבר למים שזורמים ושוטפים את גופך הצמא. הצמא למשהו שיוכל להוריד את הכל מהגב שלך שיוכל בקלות לנקות […]
טנגו על שביל האבנים האדומות שמשני צדדיו פרחו להן שושנים אדומות צעדה אישה בשנות החמישים לחייה בחליפה מחויטת בצבע תכלת שמים. על רגליה המחוטבות להפליא נעלה נעלי עקב יוקרתיות ובידה […]
קר לי. השמיכה האדומה הקטנה שאני שוכב עליה אינה מבודדת אותי מקור המדרכה, אולי בקצת אך זה לא מספיק. כל גופי רועד, איני יודע כיצד להתחמם, אז אני מחליט לקום […]
קמתי באמצע הלילה במיטה הזוגית של אמא.מחובקת איתה. נשקתי לה באיטיות וקמתי בשקט מהמיטה. הכל היה פתאום שונה אחרי שאני ואמא דיברנו.הכל היה פתוח פתאום לא מוזר כמו שהיה. עלה […]
אני מתעוררת בבהלה מריח סמיך המגיע לאפי. אני מסתכלת סביב ולא רואה דבר פרט לעשן מחניק. אני פוסעת לחלון במהרה, סורגים. אי אפשר לברוח. אני מנסה לחבוט בהם בחוזקה אבל […]
"את מבינה מה עשית עכשיו?" אמא צעקה עליי בכעס רב.ואני שתקתי מה כבר יכולתי להגיד. "עד שהוא חוזר את שוב משגעת אותו!מה את רוצה שאני יעשה?מה?" אמא דיברה אליי פתאום […]
הישרדות אתה מכיר את ההרגשה שאתה מת מרעב. ואז אתה מגיע לארוחה. והכל פרוס על השולחן. כמו אחרי מסע בטירונות בצבא שיש פריסה. ויש מלא צלחות של אוכל על השולחנות […]
זאנקס, קלונקס, וואליום, שני כדורים ורודים, אחד צהוב ואחד כחול. זה נראה כמו סוכריות אם אנד אם, אבל בשום צורה לא טעים כמוהן. לפני הכדורים, מייקי הרגיש יותר מדי. כתבה […]
הסיפור שלי מתחיל במחנה הקיץ "וורדינר" שבאנגליה. המחנה הזה היה הדבר הכי טוב שהוריי נתנו לי ליום ההולדת. כך חשבתי לפחות. בשבוע הראשון. הייתי הבחורה המתבודדת, השקטה, זאת שגם אם […]
