החיים הם סיפור. הנכתב בכל רגע.. ולא יושב סופר הכותב את סיפורינו אלא אנו כותבים אותו בעצמינו. כתיבתו הינה מטלה קשה… וישנה רק דרך אחת לצאת מהמטלה. מוות, הדרך הקשה. […]
אני זוכר את הרגעים בהם ישבנו תחת שמיי הלילה הכהים, מביטים בהם בזמן שרק נשימותינו נשמעות עם הרוח הקרה והנעימה. אני זוכר את הרגעים בהם גיחוך שובבי יצא מפיך, אף […]
פעם אחת היה חתול שאהב לאכול חצילים. החתול לא הפסיק לאכול עד שהבטן שלו ניהתה בצבע סגול מלחיץ משובב נפש מרהיב עיינים.ההמשך יבוא הינה ההמשך אני ילד בן 12 שאוהב […]
החלטתי לשתף את השכבה שלי בתיכון בתגלית ששינתה את חיי. ידעתי שבדרך זו או אחרת, יתחילו שמועות אודות היעדרותי הממושכת מבית הספר, והעדפתי שאת הסיפור שלי, אני אספר. "טוב, אממ.. […]
זהו מעשה בעיירה, רחוקה רחוקה. שהייתה מוקפת באויבים רבים, מכל הכיוונים. היה בה הר געש גדול שתמיד היווה סכנה. על אף שלא התפרץ אפילו פעם אחת. היו שם המון מלחמות. […]
——–נקודת המבט של נטע——– "לא!", אמרתי בתסכול. יותר נכון זעקתי. "יהיה בסדר נטע, את תראי אנחנו-" "-לא ויקטור.", קטעתי אותו. לא יכולתי לחשוב בהגיוניות, הכל נראה לי מעורפל מידי. ובפעם […]
———–נקודת המבט של נטע———– הרגשתי מוזר מאוד. האלקידריות שבי כמעט רצתה לפרוץ מבעד למקום הסגור והמחניק הזה ששימש לי בחודשיים האחרונים כבית, לרוץ כאיילה ולאחר מכן לפרוש כנפיים. \"נצא?\",שאל ויקטור. […]
"וואלה,חבר'ה…יש לי רעיון טוב מאוד אבל הרבה..ניקח חלק מהקבוצה ונצא לטיול של כמה ימים",אמרתי יום אחד בקבוצת הווסטאפ החברתית של קבוצת הנוער שבה אני פעיל בבת ים… אספר קצת על […]
אצלנו בשכונה, בסמטה חשוכה. שאור פנסי הרחוב נדם בה. אף אחד מהתושבים לא מתקרב. סתם מקום שאיש לא אוהב. ולא כי היה בו משהו רע. כי פושעים הקימו שם חבורה… […]
כולם אומרים שזה לא הגיוני… והם צודקים. ״אי אפשר להתאב במישהו בלי להכירו״. כך הם אמרו, וצדקו. שאלו אותי האם אני עדיין אוהב אותה אחרי שדחה אותי? לא ידעתי כיצד […]
היי אימא, היי אבא, כתבתי את השמות שלחם בלי שגיות? עני רוצה לומר לחם קמה מילים. אבל קודם קול תודה. עני רוצה לומר תודה אל זה שנתתם לי לחיות אם […]
פרחים אין רק בשדה. פרחים יש גם באדם. חיים בינינו, גם שכנינו. פרחים שונים. בצבעים שונים. לכל פרח דעתו שלו. ועל כן, ישנן חלקות רבות של פרחים. חלקות שונות לפרחים […]
—————נקודת המבט של ויקטור————– כשהרגשתי שהיא כבר עומדת למות, ידי התנתקה ממנה. על פרק כף ידה נוצר סימן חדש- הסימן ]_[. "נטע!", זעקתי. רכנתי אליה, כיסיתי את ידי בשרוול מעילי […]
בצעירותי לי נאמר כשתגדל מלחמות לא תהיינה… יבוא שלום עלינו. את חיי הצעירים כילד עד גיל הנעורים, ביליתי את מרבית זמני באגם רחוק לצל עצי הזרדים החומים. השמש האירה בגוון […]
יוני בן שמונה, גדל בבית ימני כל חייו. וכך חונך.. ערבים הם עם רע. אי אפשר לעשות איתם שלום. וכך היה עד הלום. יום בהיר אחד החליטו הוריו לקחת את […]
כן זה נכון. היום זה היום האחרון… עוד מעט אני עוזב. נשאר כזכרון אצל חבריי בלב… אבל בואו נחזור שנתיים אחורה. אני בכיתה י׳. חיים רגילים, כמו כל הילדים… עד […]
"זה גידול סרטני במוח. אני מקציב לך כמה חודשים, גילינו מאוחר מידי; אין דרך טובה לתאר זאת, אני מצטער." בשלב הזה כבר לא חשבתי על עצמי, זה היה צפוי מראש. […]
סדר היום בכיתה ט,1: שיעור אנגלית שיעור תנ״ך צוחקים על עינת. זה היה הסדר.. כולם צחקו על עינת, עינת השמנה, עינת הפרה עינת הזו** כולם שנאו אותה. ולא כי היא […]
יום אחד. בבית חולים אחד. נולד לו ילד, ילד מיוחד אביו של הילד לא היה אבא רגיל שמו היה גיל, הרמטכ״ל הילד התחנך וגדל ללחימה למען המולדת, ואהבת הארץ ככלל. […]
"לפעמים אני רק רוצה לעצום עיניים ולישון" כך אמרה אמא שלי במשך שנה, שנה שלמה בה הרגשתי שהיא עייפה יותר מהרגיל, שהיא לא תפקדה כרגיל ושהיא רק רצתה לישון, שנה […]
הוא היה בן חמש כשהכל התרחש.. חיילים במדים. חסרי חיוכים. מדביקים לבגדים, תלאים צהובים. על רכבות חשוכות, בצפיפות גדולה נכנסים כולם ומתחילים בנסיעה. איש לא יודע לאן ומדוע נוסעים כולנו, […]
תמיד ניסיתי לרקוד על כל החתונות. היו לי עשרות שמלות. מאות תאי הלבשה. והייתי מחליפה הכל! ומהר. תהיתי, מתי יפתחו את הדלתות? יתפסו אותי במערומי? ללא שמלות. ללא מסכות. רק […]
היי אחות קטנה, אז כנראה שאנחנו לא ניפגש בזמן הקרוב. אף פעם לא חשבתי שאני יבוא לבקר אותך פה בבית הקברות, אף פעם לא חשבתי שאלוהים יקח אותך כל כך […]
במשך שנים חיפשתי את הדרך לתקשר איתך. כמובן שהתעלמת בהתחלה, עשית לי חיים לא קלים. אבל בסופו של דבר הסתדרו העניינים. הייתי בטוח שנהיה הכי מאושרים… וביום אחד הכל השתנה, […]
הכל נראה בו רגיל למדי, חשבה, למרות שעיניה היו אפופות שינה והיה לילה. אמצע הלילה. "באתי לתקן", הוא אמר לה, והיא התכווצה כשנזכרה למה הגיע כל כך מהר, אי שם […]
זה משהו שכתבתי בצוק איתן ועכשיו עם כל המצב בארץ ,הפיגועים החלטתי לפרסם את זה, כתבתי את זה אחרי שהודיעו לי שמישהו מהמשפחה שלי מת אז אחרי כל החפירה הזאת […]
אני מדמיין את היום , היום בו נוכל לשחק ביחד , לטייל ביחד , לאהוב ביחד , אני מדמיין לי את היום בו יפסק , הרוע , המלחמות , אני […]
זה היה אמור להיות בוקר רגיל. מהבקרים הרגילים שחוותה בשנה האחרונה – הבקרים שלפני המוות היא קראה להם. למה? כי אלה היו הבקרים שאחריהם אפשר היה כבר למות. אין תחושת […]
הוא זכר את היום בו החליטה שהיא רוצה להפוך לצמח, מסבירה לו שמאסה בחיי אנוש. אמרה שהיא מרגישה שהיא לא צומחת יותר ולא מצמיחה, וגופה קר לה. הוא זכר את […]
————–נקודת המבט של נטע————- "תאמיני לי יקירה, שאת לא רוצה לדעת..", אמרה דיין בחיוך מסתורי. רכנתי אל ויקטור שנית, הוא היה נראה כזה אומלל, לפתע הוא החל לרעוד. "מ…מה..מה עשית […]
