3 ימים ועוד יום
פרק ד'
הטלפון צלצל ומעבר לקו הייתה רווית בתם המקסימה של דורון וסיגל.
"היי מאמי שמחה סיגל לשמוע את קולה מה שלומך ? הכל בסדר " בעצם מה השעה עכשיו בניו יורק שאת מצלצלת ? השעה 04.00 ורק עתה שבתי הביתה לאחר מבחן מאד קשה שפחדתי שמא אכשל ועל המקום דיקן האוניברסיטה בדק את המבחן שלי מאחר ומסרתי אותו ראשון הוא חייך אלי איש מבוגר מקסים ואמר: "מצויין" ניגשתי אליו ולחצתי את ידו לאות תודה".
"ואוו חיים שלי מתוקה שלי כיצד זה את כל כך חכמה "???
"זה עובר בגנים מאמי ירשתי את התבונה, החכמה, לכבד כל אדם באשר הוא הכל מכם – אתם ההורים הכי מגניבים שאפשר לבקש להיוולד במשפחה הזו שהיא המשפחה שלי."
"אפשר גם לשמוע את קולו שלא אבא?? ודאי מאמי ובינתיים נפרדת ממך עם נשיקה ענקית"
"היי אבא'לה מה שלומך אתה עדיין עובדת קשה"???
"אני לא עובד קשה הכל בסדר אצלי ושמח לשמוע שאת עושה חייל בלימודים , מתים מגעגועים אלייך ומצפים לשובך הביתה"
"תודה אבא ואנא מסור נשיקות לאחים שלי שאחד אחד מהם הוא הדובדבן שבקצפת תשמע מה שאומרת אני לך הם יגיעו לגדולות"
"הלוואי רווית תשמרי על עצמך ובקר טוב לניו-יורק הרחוקה ולבתי המתקוה".
המשך יבוא
תגובות (0)