3 ימים ועוד יום פרק ז'
פרופסור מור עזב את חדרו של ס/מנהל בית המלון וניגש לדלפק כדי לקבל את המפתח לסוויטה אותה שכר ל-20 יום.
אחד האנשים שהמתין לקבל את המפתח שלו הכיר את פרופסור מור וניגש אליו סמוק לחיים "פרופסור מור בזכותך , בזכות הסבלנות שלך, בזכות היושר והכנות שבך בגלל כל אלה אני מתמחה בבית החולים סורוקה אשר בבאר שבע – בירת הנגב אני מתמחה למחלות ילדים ולעולם אהיה אסיר תודה לך.
פרופסור מור שמח מאד ואיחל לו הרבה הרבה בהצלחה.
כשקיבל את המפתח לחדרו עלה במעלית לסוויטה והטלפון שלו צלצל.
"היי יוני אתה בחיים"
"היי רוויתי אכן אני חי וקיים ואפילו שלם בכל חלקי גופי"
"היה קשה נכון???" "נכון מאד, יש לך הורים מקסימים כשהאמא שלך אשה דומינטית מלאת חכמה ויפהפייה , עכשיו אני מבין מניין ירשת את כל היופי הזה אך לדעתי הורייך צודקים באלף אחוזים, רוויתוש לא אמרת להם ולו פעם אחת על קיומי אז למה שיתייחסו אלי באהבה? בנשיקות וחיבוקים? באתי אליהם מהשמים ואני חושב שהייתי מתנהג בדיוק כמותם".
"אתה צודק הם צודקים ואני רק רציתי להפתיע וכנראה שהפתעה בסדר גודל שכזה סופה היה להיכשל וגרוע מזה לעצבן את אבי שהוא איש שלוו ומקסים מעין כמותו.
"אוקיי מאמי רוויתוש ניישר את ההדורים ובינתיים אני כבר נכנס לסוויטה בבית המלון מלכת שבא וממתין שתבואי להתגורר יחד אתי בסוויטה לאחר שההורים יקבלו אותי באהבה"
"יהיה בסדר יוני ובינתיים אל תפזול לצדדים כי אתה יודע מה אעשה לך"????
"מה תעשי לי ממרחק קצרצר שבינך לביני ???"
"לא כדאי לך להתנסות בכך נשיקות מתוק שלי והיא סגרה את הטלפון.
יוני מור נכנס לסוויטה ורק חשב אילו רוויתי שלי הייתה כאן לצידי הכל היה נראה אחרת.
הוא נכנס להתקלח ולהירגע מהמפגש הטעון עם הוריה של אהובת חייו.
המשך בדרך
תגובות (0)