"לא ידעתי מצטער"

כותב לך יקירתי הנני מצטער עד עמקיי נשמתי
מתנצל על כל מה שעשיתי ולא ראיתי
כמה את ליבך פצעתי ואני בשלך לא התעניינתי
כעת אני מבין,מבין משלים את מה שהחסרתי
ורואה את כל מה שממנו התעלמתי
אני חוזר לעבר הכה קר שבינינו עבר כי לא היה
ועתיד לא יהיה סך הכל מבטנו מדי פעם התנגשו ולא היו מילים
את תמיד השפלת את פנייך ניסית להסתיר את עינייך
ואני המשכתי ולאחור לא הסתכלתי
מפני שהיית סתם אחת שעוברת
בך עניין לא היה עד ששמעתי שאת עוזבת לעיר אחרת
תהיתי וחשבתי האם זו אותה אחת כלומר את?!
ובלב הרגשתי כאב ידעתי משהו עוזב ונכון שבינינו מילים לא היו ואף מעט מבטים אך את בכל אופן בזכרוני חרוטה מה עשה בלי לראותך את שערך את עינייך המושפלות מטה
את החצאית הארוכה זו שטאטאה את הריצפה חעחעחעחעחעחע
מי חשב שלך אכתוב ואותך אזכור כעט אני רק רוצה לדעת מי את? ומה את? ומה קורה לך ילדה?
והנה על ידי עברת פעם אחרונה
ואני עצרתי צעקתי העדינות הרימי את פנייך תני לי לנגב את דמעותייך
גיליתי מעולמך ולמדתי ממך לא מעט
היה קשה לך להאמין להסתכל בעיניי
אך כן עשית זאת כאילו טבעת בעיניי כאדם שפעם ראשונה במים
אני זוכר את מילותייך מילה במילה אמרת"הצלת אותי,הצלת אותי מלאבד את מה שכעט חשוב"
ואני לא הבנתי מה חשוב? ולמה כעת?
לא ידעתי שמאחורי גבך הסכין נימצא הרגע צימרר אותי כל כך
ורק אמרתי אל תבכי ילדה אני כאן איתך …….
חיבקתי והסכין ניתקעה בגבך לא ידעתי מצטער