תאמיני בעצמך. (אחרי תיקונים)

365 ימים יש בשנה.
כול יום הייתי נשארתי בבית, בזמן שילדים בגילי מבלים עם החברים שלהם.
ישבתי לבד מול מסך המחשב, שרגלי תופפו על הרצפה. חשבתי על דרכים יצירתיות, שיעזרו להעביר את היום ההוא בהנאה
יום ארוך ומתיש עבר עליי. יום בו נשארתי בבית, בזמו שחברותיי מבלות .
יום בו שאלתי את עצמי למה? למה אני לא איתן.
השאלות חיפשו את התשובות, והתשובות רדפו אחר השאלות.
האם ימצאו אחת את השנייה? אני ל%C דמעות של עצב, דמעות של אכזבה.
"תפסיקי לבכות, את לא ילדה קטנה" סטרתי לעצמי, מיששתי את הלחי והרגשתי את הכאב והסבל שעברה.
נעמדתי , והלכתי למקלחת.
הבטתי במראה, וראיתי את ההשתקפות שלי.
"את מכוערת" קיללתי את עצמי. נשמתי נשימה עמוקה ופתחתי את ברז המים, נתתי למים לזרום בחופשיות.
"את טיפשה" המשכתי לקלל, התעלמתי. שטפתי את פניי במים הקרירים, אפשרתי לעצמי להתענג עליהן. בכול טיפה של מים הרגשתי את החמימות, והקרירות שבמי%C דמעות של עצב, דמעות של אכזבה.
"תפסיקי לבכות, את לא ילדה קטנה" סטרתי לעצמי, מיששתי את הלחי והרגשתי את הכאב והסבל שעברה.
נעמדתי , והלכתי למקלחת.
הבטתי במראה, וראיתי את ההשתקפות שלי.
"את מכוערת" קיללתי את עצמי. נשמתי נשימה עמוקה ופתחתי את ברז המים, נתתי למים לזרום בחופשיות.
"את טיפשה" המשכתי לקלל, התעלמתי. שטפתי את פניי במים הקרירים, אפשרתי לעצמי להתענג עליהן. בכול טיפה של מים הרגשתי את החמימות, והקרירות שבמים.
הפנתי את מבטי שוב אל המראה, והשתקפותי הביטה בי, פעימות ליבי פעמו בקצב לא רגיל.
נשמותיי התגברו, לא יכולתי להשתלט על עצמי.
"די! " צעקתי על ההשתקפות.
"שאיפה, נשיפה, שאיפה,נשיפה" הזכרתי לעצמי, לקחתי מגבת ממתלה המגבות,וניגבתי את פניי הרטובות.
"די עזבי אותי, אני יודעת שאני מכוערת וחסרת ביטחון. אני בוכה כמו ילדה,אני ילדותית, אני בודדה, אין לי חברות. מה את רוצה ממני? " צעקתי, והוצאת את כול אשר היה בבטני.
"טלי.. " שמעתי את שמי, הסתובבתי לאחור ונדהמתי לגלות שאימי עמדה מאחוריי. מבטה היה מודאג. היא התיישב על הארץ, כיסתה את פרצופה בעזרת ידיה ובכתה. שטף של דמעות זלגו מעייניה.
התקרבתי אלייה, והתיישבתי לידה.
"אמא מה קרה? " שאלתי, וניגבתי את דמעותייה. היא הביטה בי וליטפה את פניי.
"סליחה, טלי אני מצטערת" אמרה, ושילבה את ידה בידי.
"על מה?" שאלתי בקול חנוק, והרגשתי שדמעות עומדות לצאת החוצה.
"אני פשוט מצטערת" אמרה, וחיבקה אותי, חיבוק של אמא. חיבקתי אותה גם.
ונתתי לדמעות לצאת בחוץ.