תאונת דרכים
פרק ד'
לאחר זמן לא רב ניעורה מיכלי ובחדר שהו בשקט כדי לא להפריע את מנוחתה שתי השכנות החביבות שלה. "נורית ניגשה מיד למיכלי ואמרה לה "אני שמחה לראותך יותר שקטה ויותר רגועה זה מצויין ורק המנוחה והרוגע יעזרו לך לצאת מהמצב שאליו נקלעת." לאחר מכן הגיעה גם ירדנה הבוגרת מביניהן וליטפה את מיכלי קלות על מצחה ואמרה לה: " מיכלי אני לרשותך אם תרצי כתף להשען עליה אני כאן אם תחשוק נפשך למשהו שלא בשטח בית החולים אני במצב כזה כבר שיכולה ללכת ולהביא לך בשמחה הלא קראת לי מאמ וזה אומר שאני חשובה לך ואת מאד מאד חשובה לי."
עליך לדעת שאנו ציפינו לבואך כבר לפני שבועיים ימים אך לאחר שבררנו מה קורה הבנו שהיתה איזו שהיא בעיה ותודה לאל שהגעת עתה". לפתע נכנסו לחדר זוג אנשים מבוגרים ונורית רצה לקראתם ואמרה להם בשמחה "אמא אבא בכל זאת הגעתם חשבתי שכבר לא תבואו". "איך לא נבוא נוריתי שלנו אנחנו רוצים לדעת כל הזמן מה שלומך ומחכים לרגע לראותך. ולפתע פנו אל מיכלי ואמרו" "שלום לך ילדונת יפהפהיה נקווה שתחלימי מהר כמו נוריתי שלנו ותוכלי לשוב במהרה הביתה. "מיכלי הנהנה בראשה וביקשה סליחה " וסגרה את הוילון והחלה לבכות בכי חרישי בכי כואב שיוצא מתוך הלב "מתי מישהו יבוא לבקרני ?" היכן אמי ואבי ? מי הם?" "
ירדנה שמה לב לשינוי שחל אצל מיכלי ומאחר וידעו את כל מה שארע לה פתחה חרש את הוילון וישבה על המיטה של מיכלי וליטפה את ראשה ואמרה לה" בלב אוהב וכואב כאחד מיכלי אני בטוחה שיום אחד את תדעי בדיוק מי את ! זכרונך ישוב אליך האמיני לי אני כבר ראיתי דברים כאלה קורים אך עליך להיות חזקה ולא להשבר "" עם ביקור כזה או אחר אצל חולה." "עד עכשיו שהית בחדר "טיפול נמרץ" לבדך ולא יכולת להרגיש את הכאב כשבאים קרובים לבקר את יקיריהם אך כאן זאת מחלקה שיש המון מבקרים במהלך כל היום ועליך להתרגל ובמקום להסתגר בתוכך ולבזבז אנרגיות על השלילה שבדבר" "עליך לייחל כי יום אחד גם את תדעי הכל אודות עברך ויהיה לך מבקרים או יותר טוב תוכלי להשתחרר מביה"ח ותזכרי בבני משפחתך ותוכלי לשוב אליהם אך זה תלוי גם ברופאים כמובן אך גם בך שתמיד תמיד תחשבי רק חיובי." "מיכלי ניגבה את דמעותיה והודתה מקרב לב לירדנה ואמרה לה את ממש אמא ," כולם יצאו מהחדר ופנו לחדר האורחים לצפות בטלויזיה וכן ביקשה גם מנורית וההורים שיצטרפו אליהם.
כך נותרה מיכלי שוב לבד אך לא לזמן רב לפתע נפתח הוילון ו"השמש” כאילו זרחה בתא הקטנטן ד"ר בירן ניצב תמיר ומקסים לפניה ואמר לה: "ראיתי שאת חברותיך לחדר באו לבקר בני משפחתם אז החלטתי שגם לך מגיע ביקור והנה אני כאן ובנשימה אחת שלף מכיס החלוק שלו חפיסת שוקולד טופלרון " ואמר לה בשחוק " מבקר הבא לבקר חולה בבית חולים מביא שוקולד האומנם" ?" תודה ד"ר בירן מה הייתי עושה בלעדיך ? וד"ר בירן גחן לעברה ונישק לה ארוכות על שפתיה הכל כך חושניות ואמר לה תוך כדי חיבוקים ונשיקות: "את היית מסתדרת בלעדי אבל מה אני הייתי עושה בלעדייך ? " ובמילים אלה נפנף ידו לשלום ואמר לה : "מיכלי ילדתי נפגש מחר בבקר" "מה אתה כבר הולך" ? " כן חמודה עלי להיות כבר בבית." "טוב נכון משפחתך מצפה לך ותודה על הכל " והעיפה לעברו נשיקונת באויר "אני אוהבת אותך תודה לך מקרב לב" הרופא ללא שום ספק התאהב נואשות בפציינטית שהתקבלה למחלקת טיפול נמרץ "אבודה" אינה זוכרת כלום המצב היה ממש קשה, והוא "ד"ר בירן הבטיח לעצמו שהוא חייב לעשות הכל וממש הכל כדי להשיב את היפהפייה הזו לחיים" הוא עשה לידה ימים ולילות כשעוקב אחר מצבה ואכן לשמחתו הצליח במשימה הכל כך קשה ואין פלא כלל וכלל שאולי ? ויתכן"? "התאהב בה נואשות ? אולי ??????? ויצא מהחדר מהחדר והחדר נור נותר אפל עצוב וקודר, "השמש נעלמה" !!!!!!!!!!!!!!
המשך יבוא
תגובות (0)