שניצל ופירה

שניצל ופירה
מאת :רֹתם שלום

ביום חמישי יש שניצל ופירה. אני לא אוהב את יום חמישי. לפני שבועיים, ביום חמישי, לא היה שניצל ולא היה פירה. היה מרק. בחוץ ירד מבול והיה קר מאוד והמרק היה חם ונעים ושמחתי בו מאוד.
בסיום הארוחה פיניתי את הכלים ורחצתי את הכלים. חיה שאלה אותי איך היה המרק ועניתי שזה היה הדבר הנכון בזמן הנכון.
חיה לא אוהבת אותי. היא לא אוהבת אף אחד. חוץ מאת החתול השמן והמעצבן שלה.
לפעמים בימי חמישי, הוא חוטף שניצלים מהמטבח ולא נשאר לכולם, אבל חיה מרשה לו, למפונק הזה. אף אחד חוץ מחיה לא אוהב את החתול הזה.
צחי ואני תכננו להעלים את החתול של חיה. התוכנית היתה לפתות אותו עם חתיכת שניצל, להכניס אותו לשק ואז לשחרר אותו במקום רחוק. אבל צחי השתפן ובסוף לא עשינו את זה. גם אני מפחד קצת, כי אני מפחד מחיה. אף אחד לא רוצה להסתבך עם חיה, יש לה יכולת לחדור לראש שלך ולדעת דברים שאתה לא רוצה שמישהו ידע.
בזמן שסיימתי לרחוץ את הכלים, חשבתי לעצמי, שלא ראיתי את החתול של חיה כל היום וזה היה מוזר מאוד. תמיד הוא הסתובב סביבה ולא עבר יום בלי שנראה אותו.
מאז עברו שבועיים, לחתול של חיה אין זכר. אף אחד לא שאל את חיה והיא לא אמרה בעצמה שום דבר. היא גם נראתה והתנהגה כרגיל, כאילו מעולם לא היה לה חתול. כך שכבר התחלתי לחשוב שאולי דמיינתי שהיה לה פעם חתול.

קמתי בתחושה מוזרה. זה יום חמישי , חשבתי לעצמי וכבר דגדג לי באף הריח של השניצל והפירה. יצאתי החוצה לנשום אויר, שמעתי יללה של חתול. מצאתי אותו, מתחת לשיחים, ליד הגדר. גור מרוט ועלוב. נראה חולה ומורעב. הרמתי אותו בעדינות, הנחתי באיזו קופסת קרטון שמצאתי בחצר.
הבאתי חולצה ישנה שלי, כדי לרפד לו את הקרטון וביקשתי מחיה קצת חלב חם. חיה הסתכלה עלי במבט מוזר כזה, נדמה לי שהיו לה דמעות בעיניים.
קראתי לחתלתול שלי מישי.