שלום יומני הקיר פרק ג'
למחרת בבקר הלכתי לבית הספר ואני כה שמחה כי אפגוש את אופק החברה שלי.
הגעתי לבית הספר ואכן אופק המתינה לי ליד השער ועיניה זלגו דמעות.
"מה קורה אופק שאלתי אותה בדאגה"???
"אבא שלי היה בערב בבית וגילה לנו שיש לו בת זוג והוא מתכוון לשאת אותה לאשה, לאותה אחת יש 2 בנות וכמובן יגורו בדירה של אבא שלי ואמא שלהן".
"אבל אופק למה את צריכה לבכות? יתכן שגם אמא שלך תמצא לה בן זוג לחיים והיא תגור אתו כשאת ושי תגורו באותו בית".
"אז אני אהיה עוד יותר עצובה"
הפעמון צלצל ומיהרנו להיכנס לכתה.
היום המורה עשתה לנו הכתבה עם מלים קשות במיוחד והיא לקחה את הדפים כדי לבדוק אותם בבית.
לאחר ההכתבה היה לנו שיעור בחשבון שאני הכי אוהבת לעשות חשבון זה דבר שצריכים לדעת אותו הכי הכי כדי שאיש לא יוכל לרמות אותנו.
בהפסקת האוכל הוצאתי את המפית שלי ועליה הנחתי את הכריך הטעים שאמי הכינה לי.
אופק לא הוציאה מתיקה שום כריך.
"אופק למה אינך מוציאה מהתיק שלך את ארוחת הבקר"??
"כי אין לי ארוחת בקר"
"כן יש לך ארוחת בקר" "אין לי ארוחת בקר את רוצה לבדוק בתיק אוכל שלי"???
"יש לך ארוחת בקר" חתכתי לשתיים את הכריך שהיה לי ולמזלי הייתה לי מפית מיותרת פרשתי את המפית ועליה הנחתי את חצי מהכריך ואיחלתי לה בתיאבון.
"אבל יולי היא אמרה לי את תישארי רעבה בגללי" !!
"מה פתאום הכריך הזה ענק מתאים אפילו ל-3 ילדים חחחח".
שתי החברות סיימו את הארוחה ויצאו להפסקה.
דיברתי על ליבה של אופק שלא תתעצב כי אם היא עצובה אז כמה אמא שלה עצובה.
"אמא שלי בכתה כל הלילה אמרה אופק וגם אני ושי גם בכינו והיום שי לא הלכה לגן כי היא הייתה עייפה ואמא שלי לא העירה אותה.
היא שאלה אותי באם אני עייפה היא מוכנה שאשר בבית, לא מאמי נישקתי לה על לחייה אני בכלל לא עייפה ומרב הבלבול אמי לא הכינה לי ארוחת בקר.
אז אמרתי לה אולי היא תסכים היום להתארח אצלי בבית וכמובן נצלצל לאמה לשאול אם היא מסכימה.
אופק חייכה והשיבה כי יתכן ודווקא בגלל ששי בבית כדאי לה ללכת הביתה להיות יחד איתה.
"את צודקת אופק אז אולי בפעם אחרת".
"אם את רוצה יולי את גם מוזמנת להגיע אלינו הביתה שתראה איזה אמא מתוקה ואחות קטנה ומקסימה יש לה".
"תודה אופק אולי איזה פעם אבקר אותך בבית"
הצלצול נשמע ויום הלימודים הזה הגיע לקיצו.
המשך יבוא
תגובות (0)