שיר זיכרון של מחר

השיר מתחיל במילות השיר בין יפה נולד לשמוע אותו יחד עם הסיפור מכניס לאווירה לדעתי (צירפתי קישור)
…………………………………………………………………………………………………………………

בן יפה נולד על כתף הכרמל ומברכים הגיעו מכל עבר גשם טוב ירד כי נעטר האל והחיטה נבטה בשדות השבר …..
שרתי מלווה בתומר יהונתן ואלירן על הגיטרות ,דניאל מנגן בתופים ונועה יסמין ולירון מאחורי שרות קולות שניים. עמדנו שם כולנו כל הלהקה לבושים חולצות לבנות ומכנסים שחורים. כולנו, הבנות אספנו את השיער לקוקו גבוה ולאוזנינו היו עגילי פנינה עדנים.אף אחת לא שמה בושם ולא מרחה אודם על שפתיה רק קן עדין של שחור מתחת לעיניים ושפתון לחות עדין על שפתינו היבשות. השיר נגמר הרוח העיפה את הפוני שלשערי הארוך והשחור בעוד הקוקו שלי התנדנד מצד לצד ,עיני הדבש שלי נצצו בעודי שרה את השורה האחרונה כשקולי רועד והדמעות מתחילות לזלוג על לחי "ציפורי-ים עוזבות בער..ב כבר קריר י-י-יפה בליל שבת חיכתה בשעער סתיו ברחובווות מ-ח-ר הי-י-יא בת עשרים אך למה לא מלאו עשריייים לנעע…ר…." סיימתי את השיר שאיני יכולה לדבר יותר לירון נבהלה קצת ויסמין אחזה לי את היד עומר אחי הגדול הסתכל עלי מודאג ,וכל שאר האנשים שהיו שם היו נראים כנושאי כאב או מועקה, בעת שירתי את השיר הזה.בסוף השיר עם הצליל האחרון שיצא לי שהיה נקי ,טהור, יפיפה ומלא כוונה, תגובתם (אם זה בכי ואם מלמולים חסרי פשר) רק גברה והייתה "כואבת" יותר. ירדתי במהירות מן הבמה אמי(אמילי)חיבקה אותי עם דמעות בעיניים,שערה הגינגי מכסה את פני ולירון שמה עלי יד כשבדיוק דמעה על לחייה זולגת,עדין ניראת אבודה.אלירן התקרב ואחז בידי ,לא יודע מה לומר נותן לי להניח את ראשי על כתפו שהתמלאה דמעות ,כולנו הינו מבוהלים,כולם היו על סף דמעות ואף אחד נראה לי לא הבין ממש,למה? המנהלת שעלתה אחרינו מזילה דמעה ואומרת בקול רועד" לאחר הופעתם ההההה" עוצרת את הדמעות וממשיכה בגמגום "הה-מממ-רג-שת של הלהקה שלנו ושל שני אני מזמינה את אלינור, להקריא את השיר שכתב אהובה רן שנהרג במלחמה האחרונה בעת שקפץ על רימון שנזרק לעבר פלוגתו והציל את חבריו.אלינור עלתה והקריאה את המכתב התיישבתי על הרצפה מניחה ראשי על אלירן כשיסימין נשענת על ברכי כשראשה מונח על חזהו של תומר והדמעות יורדות לאט לאט מעיניה.יונתן ישב לצידי ופניו נפולות, לירוני עמדה מאחורה מנסה לעצור את הדמעות, אוחזת בידו של דניאל שעמד לידה בוהה בנקודה מרוחקת.אלינור התחילה "רני שלי יקר אני עומדת כאן עכשיו מנסה להקריא את מילות השיר שכתבת לי אני לא יודעת איך להתמודד עם זה שאני זו שמקריאה אותו אבל זו חובתי אליך אהוב יקר" עיני שהיו אדמות מדמעות חזרו להזרים את מפלי הדמעות שזרמו שוב,אני לא יודעת למה אבל גם מי שאין לו קשר ממשי לטקס הזה לא הפסיק לבכות.אלינור התחילה להקריא את השיר בקול רועד אך עם זאת יפה וצלול והכי חשוב אוהב וחם כמו שמעולם לא שמעתי "ישן בשדה באוהל קריר לא ישנתי כבר כמאט שלושה ימים ברכי שרטות מרוב האבנים ידי חלשות מעוצמת הכדורים , עיני עצובות כאובות מראות , מדם חבר קרוב ואח רחוק אבל רק דבר אחד מחזיק אותי עוד חי אהבתך יקרה שלי נשמתי ,אהבת חיי רק בזכותך המלחמה תעבור ,הלילה האפל הופך מלא אור אהובתי יפתי רק תגידי לי שאהבתך לי נתונה ואני מבטיח לחזור בשלום מהמלחמה.."הדמעות זלגו על לחייה וגם בקהל "למרבה הפלא" לא נשארה עין אחת יבשה תומר ודניאל דמעו אוחזים בידיהן של לירון ויסימין שראשה עדין מונח על חזהו של תומר שנרטב כולו,יונתן לידי בהה ברצפה במבט מרוחק,ולפת את ידי בחוזקה גופו מנותק ממבטיו.אלינור הביטה בנו, ניסתה להמשיך "רגלי רועדות מקור ומפחד, גבי שרוט וצורב מהדרך מהשמש, ליבי כואב מחברי שנפלו והנשמה כבויה חסרת מצפון ומנוחה.
אך דבר אחד מחזיק אותי עוד חיי…"היא חזרה על הפזמון…
העפתי מבט לאחור וראיתי שכל חברי דומעים בעצם כל מי שהיה מסביבי דמע.
היא הקריאה את הבית האחרון "אהובה יקרה הכאב רק גובר אני מרגיש כרוצח טיפש ובוגד חברי מתים מול עיני השלום איננו והאמונה נחלשה התקווה מתנדפת וחברות נאבדה. אהובתי יקרה יפת כל רואי למשמע קולך מתחזק גם קולי למגע ידך בתמונתי, התקווה מתחדשת והחברות מתבהרת, לידיעה שאת תעמדי עוד מאט לצידי חוזר לו הביטחון והגבורה, מגיעה. ויותר מהכול אהבתי הגדולה, הידיעה שאת בסדר ועליך נשמור במלחמה, בעזרת תקווה חברות ואמונה…"היא לא הצליחה לסיים ופרצה בבכי קורע לב…..לא יכולתי לעמוד בזה יותר ,בעודי בוכה מבלי הפסק עליתי על הבמה עם חבריי אחרי,לא הייתי מסוגלת לשיר אלירן,יונתן ודניאל הסתכלו עלי במבטים מודאגים,"עזבי" דניאל לחש מסמן ליונתן המבולבל לא עם הראש "אנחנו נשיר לכי לשבת ילדונת " תומר הוסיף יודע כמה הוא מחזק אותי במילתו האחרונה (למרות שהוא קורא לי ככה תמיד) .
ירדתי בוכה מהבמה מלמלתי "תודה טומי" והתיישבתי ליד אמילי על הספסל.הבנים סימנו אחד לשני והתחילו: "את השיר הזה אנחנו מקדישים לכל החיילים של מלחמת לבנון הראשונה והשנייה" דניאל אמר בקול בוטח וכאוב בעוד אלירן מחליף מבטים איתו ועם יונתן ויושב ליד התופים.תומר שנעמד לידו(ליד דניאל) הוסיף באותו הטון "גם לאלו שלא בין החיים וגם לאלה שעדין כאן" וישר מבטו אל יונתן מימינו .
הם התחילו לשיר קולם היה גברי ,צלול ואמיתי "שתי אצבעות מצידון אני יושב בדיכאון כל היום סיור שמירות מסתכלים על מי לירות רואה ילדה יפה בכפר ובך אני נזכאאר" דניאל הפסיק הדמעות ששיתקו את קולו יסמין ולירון אלתרו מעבר יפיפה ותומר המשיך "רחוק מהעין רחוק מהלב שכחת אותי וזה כואב חושב עליך המון חייל שבוז מלבנון"… אם לא הייתי רואה את פניהם הייתי חושבת שמי ששר הוא חייל,אחד שעבר מלחמות קשות, אובדן ופציעות אבל אלה היו רק שני תלמידי תיכון בני שבע עשרה,ולהקה שלמה שמאחוריה מסתתר הר של כאב…
הם ירדו כאובים חיבקתי את נוני(נועה) הקטנה שלא הפסיקה לבכות (היא רק בכיתה ז), הסתכלתי עליהם ואז על אלינור ורונה(המנהלת) שלא הפסיקו להתייפח חיבקתי חזק את דניאל ,ראיתי שהוא צריך את זה ולכן סימנתי לירון במבטי והיא מיד באה ונשקה לשפתיו יודעת כמה כאב היא שואבת ממנו.ואלירן,אלירן שלי היה פשוט מנותק.ניגשתי לאלינור "א..ה..אלינ..ור" גמגמתי,היא הסתכלה עלי והעלתה על פניה מה שהוא שהיה אמור להיראות כמו חיוך "כן"
"אני מצטערת שאני מפריעה לך אבל המכתב פשוט..","זה בסדר" היא אמרה
"כמה שנים הייתם ביחד?" שאלתי אותה .
"6 שנים מהחטיבה ,הינו מאורסים ו…"היא בכתה בקול שבור ופשוט הושיטה את היד עם הטבעת ,
היא הייתה מדהימה ביופייה היה חרוט עליה A&R ישבתי איתה כמה דקות ודיברנו היה בייננו חיבור מדהים,היא סיפרה לי על רני הוא היה פשוט יוצא דופן רגיש, טוב ,יפה תואר.
בכמה דקות האלה איתה הרגשתי שהוא אבד גם לי…
הקריאה של דניאל קטעה את השיחה ,חיבקתי את אלינור והלכתי לכיוונם,עמדנו לעלות על הבמה עיני הטורקיז של אלינור הביטו בי בוכיות,לחצתי על ידו של עומרי(אחי) שעבר לידי מוודא שהכול בסדר והחלטתי..
"רני.."לחשתי ומשכתי אותו לצד לידי "אני רוצה שתשיר אתה?"הוא ביט בי בעיניו היפות והכחולות(העיניים הכי מיוחדות שראיתי)" אני רוצה שתשיר את "נלחם בשבילך"" הוא הסתכל עלי קירב אותי אליו,זרועותיו עטפו את גופי בכיתי לכתפו ולחשתי פעמים ספורות," גם אני אוהבת אותך , רני שלי,גם אני אוהבת אותך" הוא שיחרר מעט את החיבוק ידו האחת מונחת על מותני וידו האחרת מלטפת את פני הוא נישק אותי בעדינות בעוד דמעה גדולה ואמיתית יורדת לשפתיי, ולחש לי בחום "אני אוהב אותך שני אוהב אותך כל כך"..
"בואו מחכים לכם" יונתן אמר בקול שקט וצרוד שלא אופייני לו.
אלירן תפח לטומי שנשען על הקיר בתסכול, תפיחת עידוד על כתפו ואז התעוררתי, שמתי לב.
שמתי לב שהם בקושי ודיבר מתחילת היום והבנתי איזה אטומה אני, איך שכחתי מה היום הזה בשבילם במיוחד ,בשביל שלושתם ,בשביל יונתן.(ואלי..
"אנחנו שרים את "נלחם בשבילך",אני ואתה" אלירני שלי אמר לגבו של יונתן שהחל להתרחק באיטיות .
"נלחם בשבילך" נכתב על אחיו הגדול של יוני(יונתן), אדם ,שהיה קרוב לשניהם ,הם כתבו לו את זה בשבוע לאחר מותו ברגע מיוחד שלא ידעו להסביר,הם הרגישו כאילו כתבו איתו…
"מה?"יונתן היה המום,אלירן הביט בדני ויסמין במבט תומך בזמן שהפנה מבטו אלי ,מביט בשנינו ובמבטו השואל של יוני שהתעורר מן הבלבול ושאל "שני?את.."
"אני אמרתי לו" חייכתי חצי חיוך "אתם צריכם לעשות את זה בשבילו".
"ואת.."הוא שאל ואני שוב הפסקתי אותו "איתכם" לחשתי והנהנתי בראשי.