שואה

הוא היה בן חמש כשהכל התרחש..
חיילים במדים.
חסרי חיוכים.
מדביקים לבגדים, תלאים צהובים.
על רכבות חשוכות, בצפיפות גדולה
נכנסים כולם ומתחילים בנסיעה.
איש לא יודע לאן ומדוע
נוסעים כולנו, למקום לא יודע.
עומד לו אדם, ועל פניו שפם.
כולם מצדיעים, כולם מריעים.
כמובן שלא היו אלו אנחנו היהודים.
הוא קרה לעצמו היטלר, ראש המפלגה.
מפלגת הנאצים. מפלגה נוראה.
הגענו כולנו לתחנה קטנה,
אמא ואבא עלו לרכבת,
והוא נשאר, בודד בתחנה.
לאחר מכן קרא חייל, "הילד הזה יכול לעבוד!"
נלקחתי משם בחוסר כבוד..
לאחר נסיעה ארוכה, הגענו למחנה העבודה.
המראות הקשים, אנשים מותשים.
אל מול עיניו הקטנות של הילד בעודו בן חמש.
מחזה שקשה ממנו להתאושש.
הוא הצליח לשרוד.
המשיך בחייו,
אך שאלה אחת אותו רודפת.
היא עוטפת ותוקפת.
אותה שאלה קשה למענה.
מה עלה בגורל הוריו, אי שם במחנה…