שבורה לחתיכות פרק 2

"הכאה של ילדה מהשכבה שלי…שבירת יד אכזרית במיוחד…כמה שיניים מרוסקות" עניתי לו כאילו זה מה שאני עושה למחייתי. הוא לא נראה מופתע.. הוא היה רגוע והוא התנהג כאילו זה בסדר וזה מקובל ואם לא הייתי עושה את זה אז הייתי מוזרה ופריקית. "אההה מקרה קלאסי.. כולם פה בגלל משהו דומה" הוא אמר אחרי מחשבה קצרה.
"אוקי…תודה על העזרה" אמרתי כשהגענו לביניין ג'. חדר 786 היה בפינה של הבניין. פתחתי את הדלת… 2 מיטות,תמונות מעל למיטה אחת והמיטה השנייה הייתה ריקה. ארון אחד – מחולק ל-2. 2 חלונות עם וילונות כחולים,2 שולחנות עבודה. אחד פנוי והשני מבולגן. שמתי על המיטה הריקה את המזוודה שלי ואחת דחפתי מתחת למיטה. פתחתי את זו שעל המיטה, 3 תמונות…שלי ושל לוסי,שלי ושל אשלי,ושל שלושתינו ביחד. לקחתי אותן ושמתי אותן על השולחן הפנוי. נשמע צלצול וילדים הציפו את החצר. 'נגמר השיעור' חשבתי לעצמי. בהיתי בילדים, ילדים בני 17-18,ילדים בגילי,קטנים ממני,אני די בטוחה שראיתי ילדים בני 10-9.
"מי את?" שאלה אותי נערה שעמדה הפתח הדלת.
"אם זה החדר שלך אז אני כנראה השותפה החדשה שלך" עניתי לה.
"מייקי ואת?" אמרה מייקי כאילו הציגה את עצמה. "אמנדה" עניתי לה. "על מה את פה?" שאלתי אותה. היא נראתה כמו כל בריונית טיפוסית,כמו שרואים בסרטים. "רצח,אחרי שאני יוצאת מפה אני הולכת לרצות 5 שנות מאסר"
"וואוו…" אמרתי לעצמי.
"אבל אל תדאגי.. זה לא היה בכוונה.. אני אף פעם לא פגעתי באנשים.. באף אחד, למרות שאני נראת כמו בריונית אני לא באמת כזאת. הרצח… הבן אדם היה סוחר סמים,הוא ירה באח שלי כי הוא גילה את המחבוא שלו. הוא רצח את אח שלי אז אני רצחתי אותו,בגלל זה קיבלתי רק 5 שנים" היא סיפרה לי את הסיפור שלה. ליד כולם אני סתם מישהיא,סתם חנונית עלובה ששברה יד.,הכתה ושברה שיניים לילדה מסכנה וסנובית. יהיה לי ממש קשה לבנות את התדמית שלי מחדש פה.
"טוב אני אתן לך להתארגן פה. ב-14:00 יש הפסקת צהריים. אני אבוא לאסוף אותך" היא אמרה ויצאה מהחדר. התארגנתי בחדר,ששמתי בגדים בארון,סידרתי את המצעים על המיטה,הפעלתי את ה- I-POD שלי ושמעתי מוזיקה עד שנרדמתי…
"קומי אמנדה,קומי" העירה אותי מייקי ב-13:55
,אני ערה.. אני ערה!" צעקתי לה מהמיטה.
"ארוחת צהריים בואי!!" היא אמרה ומשכה אותי מהמיטה. יצאנו מהחדר ליכוון חדר האוכל. ילדים קטנים עקפו אותנו בריצה,הם היו כאלה קטנים ולא יותר מבני 10 זה בטוח.
"בני כמה הם?" שאלתי את מייקי.. הסקרנות הרגה אותי מבפנים.
"11… הם פרצו לחנויות ,השחיתו ציוד וגנבו כספים"
"11?!?!!" צעקתי בכניסה לחדר האוכל. כל המבטים הופנו אליי…