שאלתי אותך על חייך…

שאלתי אותך מה דעתך על חייך?
ומה שעניתה כבר שמעתי אלפי פעמים,
חיי מושלמים יש לי מלא חברים וכיף לי בבית ספר או החיים שלי בזבל כולם שופטים אותי ואני לבד בוכה בחדרי וחותך ורידים.
שאלת אותי מה דעתי על חיי?
וקבלת תשובה שבחיים לא שמעת..
עניתי,
חיי הם חידה אחד גדולה,אנני יודע מאיפה להתחיל..
מילד קטן תמים שלא יודע כלום על חיו או ילד מוכה או על ילד בודד או על ילד שראה את המוות מול עיניו?
על חיים סבלניים או על חיים בהם הפטיל קצר.
אתה הסתכלת עליי ואמרת לא הבנתי..
ואני הרי לא חשבתי שתבין כי הרי קשה להבין כאב של מישהו אחר..
הרי אתה יושב פה לצידי ואומר שחתכת ורידים כאשר אני עמוק בלב חושב שעברתי יותר גרוע מי זה.
אתה אומר לי לא להשוואות מי סבל יותר,
אבל בוא נדבר דוגרי האם לך היית הסבלנות לחיות חיים שלמים של סבל?הרי זה אתה שנכענת וחותך את ורדיך על האצבעות הקטנות על היד שלך.
אתה ענית זה משחרר וממכר
ואני אמרתי גם סמים ואורגזמה זה ממכר..
ואתה הגבת לא זה לא אותו דבר..זה משחרר מדיכאון.
אבל זה לא מה שאמרתי…
שאלתי אותך האם אתה יודע מה עוד משחרר?
לא ענית.
אמרתי ספורט,מוזיקה,חברים זה משחרר
ואתה אמרת איזה ספורט שמן אני ומוזיקה צורמת לי באוזניים וחברים אין לי כי הרי אף אחד לא מסתכל על מכוער שכמוני.
ואני אמרתי האם עליך צחקו כאשר דפקת את הגוף על בול עץ?האם אתה היית צריך להסתיר סמינים שריטות בבטן?
ואתה אמרת לא.
אני כן צעקתי!
ואתה אמרת הרי זה כלום הרי ,אתה לא היית מנודה חברתית,
גחגחתי ואמרתי האם אתה יודע איך זה להרגיש לבד ובודד.
השבת שכן,
אז חלקתי על דעותיך ואמרתי שאתה אינך באמת יודע
ואתה יצאת עליי בצעקות וכעס ואמרת מה אתה מדבר שטויות הרי אני מבין יותר
גחגחתי אתה מבין יותר?האם אתה זה שהבדידות אכלה אותו בפנים.
האם אתה ראת אלפי נערים חותכים את ורדיהם?
האם לך מישהו התאבד בשיחת טלפון?
ואתה גמגמת ואמרת כן כן יודע אני איך הבדידות מרגישה
אבל לא ענית לי על כל השאלות.
הרי אתה יהיר שכמותך חושב שדכאוניך כה אסון ולא מסתכל אפילו לצד לראות שלידך נמצא בן אדם במצב יותר קשה ממך,
הרי אתה יהיר לשאול מה קרה אבל כאשר שואלים אותך אתה שותק.
ובכן שאלתי למה אתה זה שנכנע לדיכאון ואת ורדיך חותך ומחשבות טורנדיות מגיעות לראשך כל לילה?
ואתה אמרת חלש אני חסר ישע.
ושאלת מה איתי?
ואני שתקתי.