עשן

-שנה לפני-

"ליסה" קרא לי מאט,אלוהים כל כך התרגשתי. פעם ראשונה שהבחור הזה פונה אליי-אלוהים אדירים הוא כל כך מושלם ומדהים,עור ברווז התחיל לכסות את גופי.
"כן?" הסתובבתי מיד ויישרתי את משקפי.
הוא צחק צחוק קטן והגיש לי את ידו,כשהשפלתי את מבטי אל ידו ראיתי משהו קטן וארוך בפנים,זאת הייתה סיגריה.
"קחי את זה" אמר.
קפאתי,אני שונאת מעשנים ושונאת סיגריות אבל ממש לא שונאת את מאט,חבריו היו מאחוריו וצחקו צחוק מלגלג.
נחשבתי לחנונית זאת שתמיד הולכת לפי החוקים והכללים ועכשיו יש לי הזדמנות פז להפתיע אותם.
לקחתי את הסיגריה מידו וזרקתי את הספרים שהחזקתי מטה.
מאט הרים את גבותיו והגיש לי מצית,הצתתי את הסיגריה וסגרתי אותה סביב שפתיי.
מאט צחק וכרך את ידו סביב צווארי,הצטרפתי לעשן אתם.

-כעבור שנה-

כן,זה הדרדר לנרגילות.
כן,זה הדרדר לג'וינטים.
זה דרדר אותי בלמודים ובכל דבר אחר.
שערי נהיה דליל והתחיל לנשור לאט לאט,המסטיקים כבר לא כל כך הצליחו להסתיר את הריח שהצטבר בפה שלי,השיניים שלי נצבעו בצבע צהוב וחלקן אפילו שחורות,הציפורניים שלי היו קטנות ואפורות וקשיי הנשימה התחילו,הגדירו אותי משום מה כחולת אסטמה ולקחתי תרופות,אף על פי שידעתי מדוע באמת יש לי קשיי נשימה לא רציתי שידעו. אמרתי שאני חולת אסטמה והוצאתי אישור רפואי מזויף לקבלת משאף.
נזקקתי למשאף מדי יום בתדירות גבוהה יותר וכך בעצם התמכרתי לאותה התרופה.
התחלתי לחלות יותר ויותר.
השיעולים נהיו צומרניים וארוכים.
אבא כבר התחיל להבחין שמשהו לא בסדר עד שלקחו אותי לבית החולים.
הבחינו שיש לי סרטן בריאות.
באותו רגע חשבתי שכל חברי יהיו לצידי אבל הם לא היו.
הייתי לבד,התמודדתי עם אותה מחלה שהביאו עליי לגמרי לבד.
האמתי,אני הבאתי את זה על עצמי.
אני כנראה הולכת למות.
בגלל אותה סיגריה קטנה.
שהרסה את חיי.
והרגה אותי.