עיתון רטוב

זאנקס, קלונקס, וואליום, שני כדורים ורודים, אחד צהוב ואחד כחול. זה נראה כמו סוכריות אם אנד אם, אבל בשום צורה לא טעים כמוהן. לפני הכדורים, מייקי הרגיש יותר מדי. כתבה בעיתון על ילדה שנדרסה זה דבר עצוב לכל הדעות, אבל מייקי היה רואה כתבה כזו וישר מתחיל לבכות. כשהוא היה קטן יותר, פשוט היו אומרים שהוא ילד רגיש וש"זה טוב שהוא מגלה אמפתיה, לפחות ככה אתם יודעים שהוא לא סוציופת". וזה באמת טוב, לילד הכוונה, אבל בתור בן אדם בוגר בן 22 זה קצת פחות חיובי להתחיל לבכות כל פעם שהבוס מעיר הערה או שאין מקומות פנויים במסעדה. אנשים מתחילים לחשוב שאתה לא שפוי.

כמו רוב האנשים במצבו, מייקי דווקא חשב שהוא האדם השפוי היחידי בכל חדר אליו נכנס. אלו האנשים האחרים שמשהו לא בסדר אצלם. מי לעזאזל מסוגל לישון בלילה כשהמצרים על גדר אחת, הפלשתינים על השנייה, הסורים על השלישית, חזבאללה על הרביעית ובצה"ל עושים קיצוצים. הימין מושחת ולא מתפקד, השמאל מלא באנשים חולמניים חסרי מושג וכל הטרנד הזה של מפלגות מרכז יגמור את כולנו.

כל כך הרבה לחץ, כל כך הרבה קולות, עוד חוקים לזכור ועוד נורמות לציית להן, עוד ועוד ועוד מחשבות ואיתן מגיעים גם הרגשות. עצב, שמחה, פחד, חולשה, יום טוב הופך ליום רע בפחות משניה והלילות נשארים לבנים כבר תקופה ארוכה. כל כתבה בעיתון וכל מבזק חדשות הם אכזבה נוספת מהאנושות ואי אפשר לשאת את זה יותר.

אז נשברים. פשוט כך. שלום שלום, הסעה קטנה, לא מרצון, ומייקי מוצא את עצמו כאן. קירות לבנים, חדר מרופד. שבעה כדורים פעמיים ביום.

האנשים פה נחלקים לשתי קבוצות. הסוג הראשון הם המשוגעים באמת, אלו המחוקים בכל רמ"ח איבריהם. הם לא מבדילים בין חומוס לציפור לכיסא. מייקי לא משתייך לקבוצה הזו. מייקי פשוט שפוי מדי. הרופא המטפל שלו הגדיר את זה בתור "מישהו שהווליום שלו גבוה מדי". יש מצב שהוא צודק, הווליום שלו באמת גבוה יותר, אבל מי הוא שיחליט שזו בעיה בדיוק? אולי האחרים, הזומבים האפאטיים, הם אלו עם הבעיה?. הרי איזה בנאדם שפוי בדעתו מצליח להישאר אדיש למצב בו שר האוצר לא סיים תיכון, בודהיסטים עושים פיגועים נגד מוסלמים, מכונות גנום אנושי מסוגלות לומר לך את כל המחלות שיהיו לך לאורך כל החיים, האוזון מתאדה, האוקיינוסים עולים, טבעונים שומרים על חיות אבל פוגעים בבני אדם. כל העולם מתפורר, חתיכה אחרי חתיכה, ולחראות האנטיפטיים האלו בכלל לא אכפת, והוא זה שנקרא פסיכי? איך אפשר לא להיות פסיכי מזה? "איך דוקטור? תגיד לי איך!"

אז הוא אומר לו, אומר ורושם: זאנקס, קלונקס, וואליום, שני כדורים ורודים, אחד צהוב ואחד כחול. שבעה כדורים פעמיים ביום.

פעם כל כתבה בעיתון על ילדה קטנה שנהרגה, הייתה גורמת לו לבכות. עכשיו העיתון נשאר יבש. כנראה שהוא שפוי.