סיפור לmoon_light (אין לי שם בשבילו)

עם סיפור כמו שלי אני לא בטוח שתוכלו להתמודד.
אני קינו גרין, אני בן 19 אבל נראה בן 15, ואני נראה כך:
שיער בלונד-כמעט לבן, עיניים ירוקות אפורות, רזה מידי וגבוה, חיוור כמו סיד ולובש תמיד בגדים ארוכים.
למרות שאני גדול מידיי אני לומד בתיכון. איך? אני משקר שאני בן 15. למה? זה סיפור ארוך…..
אני יתום. אבי ברח בגלל שהיה שיכור אבל אמי אמרה שהוא בצבא אבל אני יודע שהיא שקרה. אנחנו מאוד עניים ולכן אמי נאלצה לעבוד בעבודות קשות כמו חשפנות. היא לא ספרה לי את זה וגם עד גיל 12 לא ידעת את זה עד שהלכתי ברחוב בגלל שבביתנו לא היה נעים להיות, הוא היה ומחניק. ראיתי את אמי בסמטה עם גבר שכנראה שלם לה.
לא הסכמתי לזה. מה שאמי צריכה לעשות בשביל כסף… החלטתי שגם אני צריך לעבוד ולהרוויח כסף אבל מי יעסיק ילד בן 12? לכן, עד מהרה הסתבכתי בדברים מחוץ לחוק – הימורים. עד מהרה נמכרתי להימורים ולקפאין. מאוחר יותר גיליתי שאמי התדרדרה לסמים מרוב הקושי. לא היה לי כסף לשלם את החובות של המסים את לוויתי כסף ממאפיונר כדי שלם את החובות. לא היה לי כסף להחזיר לו. אני אומנם הייתי קטן אבל ידעתי מה קורה למי שלא משלם… המאפיונר איים עליי שאם לא אחזיר לו את הכסף הוא יפגע במשפחתי והוא עשה זאת. הוא הרג את אמא שלי. ככה נהייתי יתום עם טראומות לכל החיים. ידעתי שבמצב כזה לא אוכל לחיות יותר חיים נורמליים. לא רציתי ללכת בדרך אמי ולכן עבדתי שנה אצל מאפיונר בשביל להרוויח כסף ולא לדרדר לסמים.
נסעתי הכי רחוק שיכולתי ושכנעתי את המדינה שאני בן 15 והתחלתי ללמוד בתיכון. אני מתחיל מכתה ט' – מההתחלה – ואני לומד. אני מנסה לחיות חיים רגילים אבל עדיין רודפות אותי טראומות מהילדות…
אני הפחתי לנער מתבודד, עצוב ומפחיד בעיניי הכיתה. אני גל לא ממש מצליח בלימודים. לא היה לנו כסף לתיכון אז לא למדתי בו. לכן אני מתחיל עכשיו. אני ממש מוזר לכן אף אחד לא מתקרב אליי. אני מפחד ממקומות סגורים ומאלכוהול. אסור להתקרב לאלכוהול אחרת אני מתפתה ושותה.