סיפור הנפילה שלי

ז
הגשם התעצם
והתעצם
זה כבר לא היה גשם
זה היה מסך גשם
וככל שהגשם התעצם
גם האדרנלין
זה היה נראה מפגש בלתי-נמנע
מצאתי את עצמי מזגזג
כבול לשיגיונות הרוח
המסך הלך והתעבה
זה הייתי אני, בבועה
אבל עדיין ראיתי
את הדרך
רק פחות ופחות
מישהו בא מולי
מצאתי את עצמי מולו
הבנתי שאני במסלול הלא-נכון
אז פניתי שמאלה
כעת הכל בסדר
אבל למה בכלל הייתי בצד שמאל?
אני חייב להקפיד להיות בצד ימין
זה מסוכן ככה
ולא הוגן כלפי הרוכבים האחרים
בטח כשיורד גשם כל כך חזק
כן, זה כבר ממש סופה
אבל אני חייב להמשיך
תיכף אגיע הבייתה ואספר לרינה איזו סופה הולכת בחוץ
עוד אחד בא ממול
הפעם זה הוא שלא בסדר
למה הוא עושה מה שאני עשיתי מקודם?
למה הוא לא מתקן את עצמו ועובר לצד שמאל?
אסור לי ללחוץ על הברקס
כי אז אעוף
אני יודע איך זה
זה כבר קרה לי במהירות ממש נמוכה, אז מעל הגשר
ובמהירות גבוהה, אין לי שום סיכוי
אבל הוא הולך ומתקרב
הולך ומתקרב
הוא פשוט יתנגש בי
אסור שזה ייקרה
זו תהיה חבלה קשה, לשנינו, במהירות כזו
אם הוא לא פונה שמאלה, אז אפנה שמאלה
אין ברירה כעת
לא, מאוחר מידי
חייב ברקס כעת
ולקוות לטוב
חושך
כאבים בצלעות והמחשבה "זה לא הלך"