אהבה בכל מצב(: שווה קריאה
קוראים לי יעל, אני בת 16 וחצי אני תלמידת כתה י'א. אני דיי פופולאריתויש לי חבר ,קוראים לו רון. הוא הילד הכי מדהים בעולם ואני כלכך אהבתי אותו. בקיצור החיים שלי היו ממש טובים עד שיום אחד הכל השתנה.
הלכתי לרופא לעשות בדיקות דם שיגרתיות, אחרי כמה ימים התקשרו לאמא שלי ואמרו לה לבוא בקשר לבדיקות הלכנו והרופא אמר שהוא רואה משהו לא תקין אצלי בבדיקות והוא קבע לי תור לעוד בדיקה. אמא שלי ממש נילחצה אבל אני הייתי רגועה והרגעתי אותה,ואמרתי לה שהכל יהיה בסדר.
אחרי שבוע אני עשיתי את הבדיקות,ושבועיים אחרי הגיעו התוצאות קראו לנו לבוא אמא שלי הייתה בלחץ אבל אני הייתי רגועה לא חשבתי שיכול לקרות לי משהו.
הרופא אמר לנו לשבת והוא אמר שתוצאה של הבדיקה היא חיובית(זה אומר שגילו לי את מחלת הסרטן) אמא שלי התחילה לבכות והיא לא האמינה וזה היה מוזר כי אני הרגעתי אותה.
אני הרגשתי שאני לא רוצה להיתפרק לייד אמא שלי ואני החזקתי את עצמי ואיך שהיגעתי לבית ניכנסתי לחדר נעלתי אותו שמתי מוזיקה חזקה כדי שלא ישמעו והתחלתי ליבכות.
בכיתי כמו שלא בכיתי בחיים והרגשתי כלכך קרובה למוות בחיים לא חשבתי על המוות אני הייתי ילדה כלכך אופטימית וכלכך שמחה. אני רציתי להיות חזקה ולא לחשוב על המחלה ולהמשיך כרגיל בחיים. אחר כך נירגעתי ויצאתי מהחדר וישבתי לייד אמא היא לא דיברה בכלל היא רק חיבקה אותי הנחתי עלייה את הראש ואמרתי לה שיהיה בסדר ונירדמתי. בבוקר היתעוררתי התהרגנתי לבית ספר והלכתי שלחתי לרון הודעה שאני חייבת לדבר איתו ושיבוא בהפסקה לכתה שלי.
הגיעה ההפסקה רון בא והוא בא לתת לי נשיקה ואני עצרתי אותו ואמרתי לו שיש משהו שאני צריכה לספר לו והתחילו לרדת לי דמעות. והוא אמר לי:
רון:"יפה שלי לא משנה מה רקה אני תמיד יהיה איתך,תמיד. המשפט היה כלכך יפהה ואני חיבקתי אותו ואז אמרתי לו.
אני:רונוש תדע שלא משנה מה יהיה אני תמיד יאהב אותך הכי הכי בעולם ותמיד תהיה לי בלב. וסיפרתי לו שהיו לי כאבים עזים והלכתי לעשות בדיקות ואמרו לי שאני חולה בסרטן. הוא היה בשוק ואני ראיתי את ההבעה על הפנים שלו הוא נייה לבן.
אני:רונוש אני מבינה אם אתה רוצה לעזוב אותי באמת אתה בסך הכל ילד אתה לא צריך להתמודד עם זה תמיד תישאר אצלי בלב ואמיד אני יאהב אותך.
רון:"יעלוש יפה שלי איך את מעזהלחשוב שאני יעזוב אותך? אני יהיה איתך לכל מצב ואני לא יתן למחלה המפגרת הזאת להפריד ביננו.
המשפט הזה גרם לי להתאהב בו עוד יותר ואני התחלתי לבכות אבל זה לא היה בכי של עצב זה היה בכי של אהבה.
אני:"נסיך שלי בבקשה על תספר לילדים אני מספרת רק לך ולשירה (החברה הכי הכי טובה שלי) כי אני שונאת שמרחמים עליי.
סיפרתי לשירה והיא חיבקה אותי והיא אמרה שהיא אוהבת אותי ושהיא מתיד תמיד פה בישבילי והיא נתנה לי חיבוק.
חזקרתי לבית ואבא חזר מחו"ל ואמא כבר סיפרה לו. הוא נתן לי חיבוק ולא אמר דבר.
באותו יום אני לא הרגשתי טוב אני הקאתי (כניראה בגלל המחלה) ואני פשוט היתעלפתי כשהיתעוררתי הייתי בבית חולים מחוברת לאינפוזיות.
הרופא ניכנס ושאל מה שלומי ואמרתי לו שהכל בסדר, ואחר כך אמא ניכנסה וחיבקה אותי והיא אמרה לי שרון כאן והוא ניכנס והיא יצאה מהחדר.
אני:רונוש אני לא יכולה שאתה רואה אותי ככה עכשיו אתה מבין כמהאני חולה? באמת תימצא לך מישהי אחרת ו… הוא קטע אותי ונתן לי נשיקה ואמר…
רון:"אני בחיים לא ימצא לי מישהי אחרת אנ כל כך אוהב אותך". אמרתי לו שישכב ליידי במיטה הוא שכב וחיבק אותי ושניינו נירדמנו היתעוררנו בשעה 2 לפנות בוקר והוא אמר שהוא נישאר להיות איתי עד הבוקר. צחקנו והיה ממש כייף,נישארנו ערים עד הבוקר וממש "שכחנו" שאנחנו בבית חולים בבוקראמא אמרה לו ללכת להיתקלח וללכת לבית ספר רון הלך ואמא נישארה איתי.
הרופא ניכנס והוא אמר שהוא לא ראה בחיים ילדה שחולה שהיא כלכך אופטימית ושמחה. והוא אמר לי שאני צריכה לעשות בדיקות. אחרא כך הוא אמר לאמא שלי בשקט שאני צריכה לעשות ניתוח כדי להוציא את התאים הסרטניים ואני שמעתי אבל עשיתי את עצמי כאילו שאני לא יודעתוהם אחרי כמעט חודש וחצי שהייתי חצי ממנו בבית חולים(וכמובן שרונוש היה איתי כל הזמן) הגיע בתור של הניתוח ולפני הניתוח אני רק חייכתי וצחקתי ובכלל לא חשבתי על זה הרופא והאחיות היו בשוק מאיך שהייתי אופטימית ומזה שלאא פחדתי מהניתוח, "מה שצריך לקרות קורה" אני באמת האמנתי במשפט הזה. לפני שהכניסו אותי לחדר ניתוח אני ניפרדתי מאמא וביקשתי ממנה להיות רגע עם רון לבד, הוא ניכנס ואני אמרתי לו שאני אוהבת אותו הכי בעולם ושיבטיח לי שלא משנה מה קורה הוא ימשיך הלאה ויהיה אופטימי כמו שאני הייתי והוא הבטיח הוא נתן לי נשיקה וחיבוקיןם ולא יכלנו לעזוב אחד את השנייה.וכמובן שהרופא ניכנס ופריע ואמר שדאני חייבת להיכנס לניתוח. נתנתי לו נשיקה אחרונה ולקחו אותי לחדר ניתוח ואז שמעתי אותו צועק לי"אני אוהב אותך," וצעקתי לו בחזרה גם אני אותך!!
הניתוח היה 8 שעות ורק אחרי 24 שעות התאוששתי והמילה הראשונה שאמרתי כשפתחתי את בעיינים הייתה, איפה רון אני רוצה את רון הרופא צחק ושאל אותי איך אני מרגשיה ואני אמרתי לו שאני מרגישה טוב מתמיד ושאלתי אותו אם הוא יכול לקרוא לרון והוא הלך לקרוא לו הוא אמר…
הרופא:"רון? מי זה רון?
רון:ישר צעק"אני כן מה רקה משהו יש חדש?"
רופא:יעל התעוררה והיא רוצה לראות רק אותך".
רון רץ לחדר וחיבק אותי ונישק אותי ולא הפסקנו להגיד אחד לשני כמה שאנחנו אוהבים זה את זה…
אמא ואבא שלי גם ניכנסו וחיבקו אותי ואמררו שיש השגחה של 48 שעות ואחר כך ישחררו אותי הבייתה ואני יצתרך לבוא רק פעם ב… לבדיקות שיגרתיות. אני כל כך שמחתי ואחרי המקרה אזה אני נהייתי עוד יותר אופטימית והערכתי את החיים יותר והבנתי שזה שאני חייה וזה שיש לי את רון זה לא מובן מאליו.
אני ורן כל כך נהננו ביחד נישארנו ביחד עד היום ואנחנו אוהבים אחד את השנייה כל כך♥♥♥
תגובות (2)
ממש אהבתי את הסחפור חוץ מכמה שגיאות מקלדת וכתיב הסיפור עצמו ממש יפה!
היי לידור הסיפור שלך מהמם מדוע אינך ממשיכה לכתוב מקווה שאקרא בזמן הקרוב סיפור שאת היוצרת ♥♥♥ תודה בקי ♥♥♥