עברנו את זה ביחד…

התיישבנו ליד האש רק אני והוא הוא הסתכל בעייני החומות…
"מה?" שאלתי עם חיוך…
"חכי שנייה…" אמר והלך להביא את הגיטרה מחדרו. הוא חזר במהירות והתיישב מולי. הוא כיוון את האקורדים והתחיל לנגן ולשיר…

"היינו צריכים לברוח ביחד… היה קשה.. אני יודע…
החזקתי לך את היד… והמשכתי ללכת איתך…
הגבעה הייתה לפנינו… הרוח הייתה חזקה…
אבל עלינו ביחד ולא נפלנו… ידעתי רק דבר אחד…

עם את תיפלי אני אפול איתך…
עם את תוותרי אני אוותר איתך…
עם את תפחדי אני אפחד איתך…
אבל לא אשאיר אותך לבד…
לא אני לא מוכן…

התחלנו ללכת לגבעה…
את נעצרת ורצית ללכת משם….
רציתי לבוא איתך אבל לא עכשיו… לא עכשיו…
משכתי בידך ושכנעתי אותך ללכת לשם…
הסכנה כבר קרובה… עם לא נלך את תקברי שם…
אבל אני יודע….

עם את תיפלי אני אפול איתך…
עם את תוותרי אני אוותר איתך…
עם את תפחדי אני אפחד איתך…
אבל לא אשאיר אותך לבד…
לא אני לא מוכן…

לא חוזרים אמרתי לך…
לא משנה מה יהיה עכשיו..
בואי נמשיך… אני יודע שזה לא קל…
הסכנה קרובה מדי עכשיו…
בואי נרוץ ביחד…
בוא נחייה ביחד…
והפחדים לא יחזרו לכאן…

עלינו למעלה אל הגבעה…. את נעצרת ושאלתי את עצמי למה?
התחלת ליפול על האדמה…. רצתי אלייך חזרה…
ולא השארתי אותך לבד…
למרות שידעתי…

עם את תיפלי אני אפול איתך…
עם את תוותרי אני אוותר איתך…
עם את תפחדי אני אפחד איתך…
אבל לא אשאיר אותך לבד…
לא אני לא מוכן…

והינה… עברנו את הגבעה…
ביחד…
לא נפלנו…
לא נשברנו…
לא ויתרנו…
והינה הגענו… "

חיבקתי אותו ישר וידעתי… שלא ניפרד לעולם…. :)