נזק.
אני אוהבת לענות את עצמי.
בין אם זה לחתוך חתכים בגופי,
או לבהות במגש פיצה חם לאחר שבוע בו לא הכנסתי פירור לפי.
אני אוהבת לענות את עצמי.
להסתכל עליו מנשק מישהי אחרת, נותן לה את אהבתו במקום לי.
אני אוהבת לענות את עצמי.
לעלות על המשקל שוב ושוב, בתקווה שמשהו ישתנה בשנייה.
אף על פי שאני יודעת שכבר מזמן עברתי את התקין,
מעדיפה להטמין את הראש בקובייה.
אני אוהבת לענות את עצמי.
לשבת בחושך מוחלט ולהתר למחשבות לפלוש לראשי.
נותנת לשדים להקיף אותי, להרגיש כמה זה מוחשי.
אני אוהבת לענות את עצמי.
להזכר בכל טעות שאי פעם עשיתי.
בכל מילה שהיתה לא במקום, או מעשה שלא מיציתי עד תום.
אני אוהבת לענות את עצמי.
ולפעמים, מספיק רק מבט אחד במראה, מולי נשקפת דמות כחושה, חיוורת וצהובה.
אך גם אז עדיין לא מחוויר הנזק שעוללתי, הנזק שקרה.
תגובות (5)
להתר=להתיר
לא הבנתי אם זה אמור להיות שיר או סיפור. כלומר, כתוב שזה סיפור – אבל זה מחורז ועם אנטרים באמצע משפטים.
אה כן, שכחתי. הכתיבה יפה :)
גם אני לא בדיוק סגורה מה זה אמור להיות, כשאני כותבת המילים פשוט יוצאות ממני, את תראי תופעה דומה גם בשאר הקטעים שכתבתי (:
ולהתיר זה כמו להתיר קשר
להתר זה לתת
אז התכוונתי ללהתר, תודה על התיקון בכל מקרה.
זה כזה יפה
מדרגת 5
אני יכולה להזדהות מעט עם חלק פה… כתבת את זה בצורה טובה, מעביר תחושות של עצב ומעט טירוף (אם כי לא בדיוק, אבל בהחלט קצת שיגעון)
אהבתי מאוד