מפרט בצורת לב

באותו יום חייו השתנו
הוא ראה אותה מנגנת, ושרה, לעצמה
הוא אהב את מה ששמע,
ויותר מזאת, את מי שראה

הוא הכיר אותה כבר זמן רב
אבל לא באמת ידע מי היא
כי משום מה, הוא תמיד חשב
שלהתחיל שיחה עם אישה יהיה נאיבי.

אך באותו יום, הוא הרגיש שונה,
והוא התיישב לידה
היא המשיכה לנגן, וללא מענה
היא הביטה בו וחייכה

היה לו כיף פשוט לשבת ולהקשיב
להיות בשקט, ולשמוע אותה
הוא לא היה צריך להגיב
כי מלהיות איתו, גם היא נהנתה.

היא הפסיקה לנגן, והחלה השיחה
הם התחילו לדבר, ולהכיר אחד את השנייה
הוא גילה עליה המון דברים שלא ידע
והיא עליו גם המון גילתה

הם הפכו לחברים מאז,
והם המשיכו לבלות
זה היה מוזר, היה ביניהם חיבור עז
כאילו הכירו כבר תקופות ארוכות

יום אחד, ביקש ממנה שתלמד אותו לנגן
היא כמובן הסכימה, כי רצתה לבלות איתו עוד זמן
ובשנייה שאת הגיטרה החל לכוון
היא הביאה לו מפרט בצורת לב, שישאר לו כסימן

הוא שמר את המפרט קרוב לליבו
והודה לה מאוד
הוא נתן לה חיבוק, הכניס את המפרט לכיסו
ואז הוא המשיך ללמוד.

בכל פעם שרצה לנגן שיר,
שגרם לו לחשוב
הוא הוציא את המפרט
שאותו לעולם לא רצה לעזוב

הם המשיכו להיות חברים למשך זמן רב
ועם הזמן הם החלו להרגיש יותר קרובים
הוא החל להרגיש שאותה הוא אהב
והוא הרגיש שזו תהיה הזדמנות של פעם בחיים

הוא תכנן הכל,
הוא רצה שזה יהיה מיוחד
ויום לפני שבא לשאול
דקר את ליבו סכין חד

היא אמרה שהיא עוזבת,
ותנתק איתו קשר.
היא לא נתנה סיבה מוצדקת
היא פשוט הלכה, ללא הסבר

הוא היה מבולבל והוא הרגיש עזוב
הוא לא ידע מה כבר נשאר
הוא החליט לנגן עוד שיר עצוב
ובפריטה האחרונה, המפרט נשבר.