מלאך בשמים-מפלצת בגיהנום

קמתי בבוקר לעוד יום עבודה ארוך,הערתי את עדן,הוא היה צריך לחזור היום לבסיס וביקש שאעיר אותו עם הנס המוקצף שהוא כל כך אוהב,הכנתי את הנס עם המון אהבה,בכל זאת,זה הבן שלי,הילד שלי,הילד הזה הפך להיות גבר,הוא חוזר לשבוע מפרך בטירונות וממשיך לנסות להילחם על מקומו במג"ב.
הסעתי אותו לתחנה המרכזית,בירכתי לשלום ונשקתי למצחו,זאת הייתה הנשיקה האחרונה,נשיקה אחרונה שהענקתי למלאך שלי.
אישתי שמעה בחדשות על פיגוע דקירה בעפולה והתקשרה בהיסטריה היא אמרה שיש לה הרגשה לא טובה,הרגעתי בטון רך "תהיי רגועה הכל בסדר,הוא בטח כבר עבר את עפולה ממזמן" כאילו מאמין לעצמי ובראשי רץ משפט בודד "לי זה לא יקרה".
אבל זה קרה,שלושה לובשי מדים הגיעו לביתי לאחר ששעות ארוכות ניסינו לתפוס את עדן בטלפון,שלושה לובשי מדים,המבשרים,שבישרו לי שבני נפל קורבן למפלצת אכזרית,בני נפל קורבן לטרור,שהמלאך שלי עלה למעלה ונכנס לסטטיסטיקה הכואבת של מדינת ישראל בהיסטוריה עתירת השנים,אולי מקומם של מלאכים הוא בשמים אבל מקומה של המפלצת שגדעה חיים של משפחה שלמה הוא בגיהנום,הילד לא ישוב יותר והמפלצת?המפלצת תשתחרר בעסקה הבאה….