מה בעצם הבעיה?
יוני בן שמונה,
גדל בבית ימני כל חייו.
וכך חונך..
ערבים הם עם רע.
אי אפשר לעשות איתם שלום.
וכך היה עד הלום.
יום בהיר אחד החליטו הוריו לקחת את יוני לטיול בצרפת.
ארזו חפציהם, נסעו לשדה התעופה.
הם חיכו לטיסה כשעה…
ואז המריאו. הטיסה ארכה כארבע שעות.
עד שנחתו בשדה התעופה בפריס.
הם הלכו ברחוב שבאותה תקופה,
היה נראה כשדרה ארוכה, שבאופק סופה.
לפתע ראו מולם אדם ערבי בלבוש מסורתי וזקן ערמומי. מתקדם לו לאיטו לכיוונם.
הוריו של יוני אמרו לו יחדיו
״תתרחק ממנו עכשיו!״
אך הוא סירב וענה בשאלה.
״אמא, זה ערבי?״
״כן״ ענתה לו אימו.
אמר לה אז יוני משפט שהשאירה בתמיהה.
״אבל אמא, חשבתי שערבים הם אנשים זרים, מוזרים כמו חייזרים ולכן לא יהיה שלום בינינו… אז אם הם בני אדם, מה בעצם הבעיה?״
תגובות (1)
זה סיפור עם מסר מאוד יפה שאני אישית מסכימה איתו… אבל איכשהו משהו חסר לי. נראה לי שהיה עדיף אם היית מאריך אותו קצת, כדי לבנות יותר מתח, או לפחות רק את השורות שלפני המשפט של הסוף. גם חסרים לטעמי תיאורים, הרגשות, ריחות ומראות, אולי זה עדיף בלי אבל לי אישית יותר קשה לדמיין סיפור ולרדת לשורש העניין כשאין את כל ההרגשה של סיפור אמיתי. מקווה שעזרתי