מדמיין לעצמי

אני מדמיין את היום ,
היום בו נוכל לשחק ביחד , לטייל ביחד , לאהוב ביחד , אני מדמיין לי את היום בו יפסק , הרוע , המלחמות , אני מפחד לישון לבד , אני כבר גדול , ימלאו לי 8 בחודש הבאה ,
ועדיין , מפחד לישון לבד , אני מדמיין אותם יוצאים מהארון , ומהמיטה שלי , ברובים , אני מפחד להדליק טלוויזיה , מפחד שבטעות יפתח לי על חדשות , ואצטרך לשמוע על אנשים רעים , שרוצחים אנשים טובים , שרוצחים אנשים חפים מפשע סתם ככה , סתם כי הם שונאים , סתם אנחנו טובים מדי בכדי להתקיים ,
העולם אכזר , וחבל לי שאני צריך להבין את זה בגיל 8 , הייתי רוצה לחכות קצת , בכדי להבין , שהעולם הוא לא וורד , הוא לא כחול , ולא צהוב , הוא אך ורק שחור אם נגיעות של לבן ,
לא יותר .
עכשיו אתם , תדמיינו לכם , חיים בשלום ובאהבה , חיים בעולם בו הרוע חדל מלהתקיים ,
עולם בו אתם לא מפחדים ללכת ברחובות , עולם בו מלחמות הם היסטוריה , הם נחלת העבר .
מתי אנשים יבינו , שאהבה יותר חשובה משנאה , ושאפשר לאהוב , ושעדיף.
תדמיינו רגע עולם בו לא משנה מי אתה , מה צבע העור שלך , מאיפה באת , במה אתה מאמין , עשיר או עני , חכם או טיפש , לבן או שחור , רווק או נשוי , אתה שווה .
כולנו שווים , כולנו מתנות קטנות שנשלחנו לאנשים מסוימים , נשלחנו בשביל שיאהבו אותנו , לא בשביל שישנאו אותנו ,
אבל זה לא כל כך משנה מה אני חושב , אני רק ילד בן 8שמפחד מאנשים רעים , שרוצה להשאיר בן 8 בכדי לא להיחשף לאט לאט לעולם האכזר הזה ,
אומרים שאהבה עייוורת , זה מצחיק , כי אם אהבה היא עייוורת אז שנאה , היא עייוורת , חירשת ואילמת , כי אנחנו מסוגלים לאהוב אבל מעדיפים לשנוא ,
כי לשנוא זה יותר קל בשבילנו ,
מחר נקום ליום חדש , ההורים לעבודה , ואני לבית ספר , שום דבר לא ישתנה , שום דבר לא התחלף , אנשים עדיין ילכו ברחוב , בחוסר ידיעה , שהעולם יכול להיראות טוב יותר ,
הרבה יותר .