מאחורי עיניים כחולות

מאחורי זוג עיניים בהירות וצלולות מסתתרת נפש פגועה שחוברה מחדש. תלתלים זהובים וכתומים מצלים על פניה, מונעים מהאור לחדור על עיניה ולגרום לדמעות שמכסות אותן לנצוץ. ושפתיים עדינות שלא נפתחו מעולם, מסתירות שיניים לבנות שאיש לא ראה. אוזניה הזעירות מתחבאות בין שערותיה ועגילים זהובים מבצבצים בשערה. אוזניה הרגישות מסוגלות לשמוע כל דבר, כל רעש מכל מקום בעולם. וכל צליל, כל טעם או רגש שחוותה, הכל שמור היטב בראשה. רוב האנשים איבדו תיקווה שאי פעם יצליחו להבין אילו מחשבות עוברות בראשה, מה גרם לה לעשות כל חטא או מעשה טוב שעשתה, והיחיד שניסה אי פעם להבינה גמר בין המתים בשבילה. מאז נשבעה שלא תוציא הגה מפיה, אך איש לא שם לב, כי מאז ומעולם הסתתרה בתוך שתיקה.
היא מעולם לא הסתפרה, לא התאפרה ולא התגלחה. היא מאמינה שבעזרת רעמה גדולה תצליח להסתיר את הנפש העדינה, היא לא מבינה שגם אם מעולם לא אמרה זאת היא מרגישה נפגעת ושמחה כמו כל אדם אחר.
לא תוכלי להסתתר מאחורי שתיקתך לנצח, מאחורי מבטך הצלול וחסר ההבעה מסתתר עולם שלם שאיש לא ראה. אולי זה אפילו משעשע, איך שכולם איבדו תיקווה לגבייך, אבל את עולמך העשיר לא תוכלי לשאת לבדך. אם לא תחלקי אותו עם מי שסביבך הוא יקרוס לתוך עצמו, ואז ישאר רק בור חשוך ומתפורר שהיה בעבר תקוותיך.