למרות הכול.. תקראו זה יצא יפה!

"והאור… יכול… לחזור.." אמר לעצמו ג'ק בזמן שסגר את המחברת. "זה מעולה!" חייך לעצמו.
"חה חה חה…" צחק קול מלגלג מאחורי העץ הגבוה.
"ואוו סינדרלה השקעת.. הפעם" חטף הבריון מידו הקטנה של ג'ק את מחברתו. "באמת.. מרגש.." גיחך בניצחוק ומחה כפיים בלגלוג.
"בבקשה תיתן לי את זה.." קם ג'ק ממקומו.
"חה! תן לי לראות את זה!" בריון אחר השיב בזמן שהושיב את ג'ק על הריצפה, וחטף את המחברת מידו של הבריון.
"נו באמת מה זה.. סינדרלה.." הושיט את ידו להניף על הדף.
"תן לי את זה!" הרים ג'ק את קולו.
"שתוק לרגע…" אמר בריון אחר והחזיק בכתפו.
"אתה יודע ג'ק.. משהו חסר פה.." ליטף הבריון בסנטרו בשטניות.
"מה… מה?" גמגם מפחד.
"אתה יודע.. צריך להוסיף פה איזה שורה כמו למשל.. "החיים בזבל.. אז בו נלך לחדר.. וניסגר עד שהבריונים יבאו להכות בי!!" צווח והשליך במהרה את המחברת על הדשא המחוספס. אך מיד ג'ק עצר אותו.
"תן לי לומר לך רק משפט אחד.."
"נו.." התעייף הבריון.
"כשאתה תכה בי.. מה יצא לך מזה? שמשהו שהולך פה ילשין עלייך למשטרה?!" הרים ג'ק את ביטחונו.
"נו בואו נלך.." אמר בריון לשני. הבריון התלבט והסתכל על ג'ק בחוסר סיפוק ובסופו של דבר הגיע להחלטה.
"טוב! אנחנו נזוז לנו, רק לפני זה דבר אחד קטן.. מה שכחתי לעשות?" שפשף הבריון במצחו והסתכל בהנאה על ג'ק. "אהה! כן!" צעק והחטיף לג'ק בוקס בפרצוף ומיד אחר כך צחקק בחלקלקות. הבריונים עזבו את השטח.. ג'ק נשאר פצוע על האדמה ומנסה לקום.
"אם… אתה צריך עזרה?" שמע קול מגמגם והרים את ראשו..
"תודה.." הניף ג'ק את ידו לעברה.
"אתה.. בסדר?" משכה אותו מהאדמה.
"כן.." התיישר והוריד אבק מחולצתו.
"ה.. מחברת שלך.." גמגמה בלחש..
"אהה כן!" חייך ובא להרימה וגם הילדה, שניהם עצרו את מבטיהם אחד מול השני והחיוך חזר להם לפנייהם. ג'ק הרים את המחברת והציע לילדה עם היא רוצה לשמוע מה הוא כתב.
"אני אשמח.." חייכה ברצון.
הם התיישבו ליד העץ ועברו על הדפים בזמן שהחייוך לא ירד להם מהפנים…