למה אי אפשר להרים דברים ?

"בקבוק !" צעק האיש.
"תרנגול" הוא צעק שוב.
"וככה יוצרים תרנגול בבקבוק !"
כולם מחאו כפיים ואני פשוט זעפתי בו.
למה? כי אני אוהב לזעוף, אני נהנתי מאוד מהמופע.
כשהלכתי הביתה הבחנתי בקונחייה. הרמתי אותה.
כשהרמתי את הקונחייה הבחנתי בלכלוך. הרמתי אותו.
כשהרמתי את הלכלוך הבחנתי במיקרוב. הרמתי אותו.
כשהרמתי את המיקרוב הבחנתי באטון. הרמתי אותו.
וככה יצרתי פיצוץ גרעיני לא הגיוני.
כלומר, אם יש טריליארדי אטומים בכתם, איך זה שאטום אחד חסר יגרום לבום בום?
אכלתי דייסה. ארנב רוקד על תלת-אופן.
הכל כל כך ישן. אין מה לעשות. סובבתי את ראשי ושם ראיתי נחש.
כשהרמתי את הנחש הבנתי בעין. הרמתי אותה.
כשהרמתי את העין הבחנתי באישון. הרמתי אותו.
כשהרמתי את האישון הבחנתי בשחור. הרמתי אותו.
כשהרמתי את השחור הבחנתי בעצמי. הרמתי אותי.
כשהרמתי את עצמי יצרתי פרדוקס. ושוב היה בום בום.
אחרי שהייתי מכוסה בבום בום, הלכתי להתרחץ בדלי. הרמתי אותו.
כשהרמתי את הדלי הבחנתי בעץ. הרמתי אותו.
כשהרמתי את העץ הבחנתי בבונה. הרמתי אותו.
כשהרמתי את הבונה הבחנתי בזנב. הרמתי אותו.
כשהרמתי את הזנב הבחנתי בצירה. הרמתי אותה.
כשהרמתי את הצירה הבחנתי בדם. הרמתי אותו.
כשהרמתי את הדם הבחנתי בחלקיקים. הרמתי אותם.
כשהרמתי את החלקיקים הבחנתי בחלקיק האלוהי. הרמתי אותו.
ועוד בום בום.
מה אני עושה לא בסדר? אסור להרים דברים בעולם הזה?