כל דף חדש הוא לבן?

כל פעם מחדש את פוגעת.
כל פעם מחדש את צורחת.
כל פעם מחדש את לא חושבת.
כל פעם מחדש את בלי לחשוב דברים אומרת.
בכל פעם שאני נעלם ומבקש לסיים, את באה באותה דרישה:
"בוא נפתח דף חדש בבקשה."
בפעם הראשונה הסכמתי. הדף באמת היה חלק, הוא באמת היה לבן.
אחר כך חזרת לפגוע.
אחר כך חזרת לא להקשיב או לשמוע.
אחר כך חזרת שוב להעליב.
אחר כך חזרת להכאיב.
ביקשת והתחננת שאני אתן לך הזדמנות חדשה.
ביקשת עוד דף חדש, זו כבר בקשה ממש קשה.
שוב הסכמתי, רק שהפעם נשארו סימנים.
הדף לא חלק לגמרי, יש בו מחיקות.
נשארו שאריות של אותיות.
חזרת על המקרה ולא למדת לקח.
שוב חזרת על השטות.
חשבת לעצמך : "הוא שוב יסלח לי בטח."
חזרתי על הטעות ובכל זאת סלחתי, פתחתי דף חדש, אפילו לא חשבתי.
רק שהפעם הדף היה עוד פחות נקי ויותר מעוות.
האותיות כבר כתובות בעט שלא נמחק.
אפשר לנסות לשים עליהם פס אולי גם שניים,
חבל שאת הורסת כל דבר טוב בלי לחשוב פעמיים.
ידעתי שבפעם הבאה כבר לא אוכל לסלוח.
יש דברים שאפילו דף לא יכול לשכוח.
את שוב תבקשי הזמנות שנייה,
שוב תבקשי "דף חדש בבקשה."
אבל כדאי שתחשבי טוב לפני שאת מדברת.
כי עוד מעט לא תצטרכי דף חדש, אלא כבר מחברת!