יש לי לב מתחת לחזה

יש כאן שקט, היא סגורה לבד בחדר איש לא שומע אותה.
אמא יושבת בסלון מכניסה לתוך הריאות את עשן הסיגריות, היא רגועה.
אבא בעבודה עם הראש בתוך המסמכים, חושב רק להגיע הביתה ולישון.
הילדה יושבת מול המחשב רועדת, העיניים החומות היפות שלה נרטבו מהדמעות.
היד על הפה הקטן שלה, מסתירה אותו רק שלא ישמעו את הבכי.
על המסך מופיעות אותיות שחותכות את הלב לרסיסים, הילדה מרגישה איך כל מילה חודרת לבשרה.
עם יד רועדת מכבה את המחשב ושותקת, היא לא מספרת, היא שותקת.
יש כאן שקט, היא יושבת לבד על הספסל איש לא שומע אותה.
הבנות מתלחששות, העיניים שלהם בה דוקרות, הם לא עוזבות.
כולם מסתובבים, לא מדברים עוזבים אותה שם, לא רואים את הדמעה שזלגה מעינייה גם עכשיו.
עם הרגלים הקלות, צועדת לביתה ששם איש לא אשאל מה כואב בתוך ליבה.
שפתייה סגורות, היא לא מספרת שום דבר, היא לא מספרת, היא שותקת.
יש כאן שקט, היא יושבת לבד בחדר איש לא שומע אותה.
אמא נכנסת מביטה בה לרגע אחד, צועדת אחורה וסוגרת את הדלת.
אבא ישן לא מדבר לא שואל לפני הכל, הוא שותק.
הילדה רועדת מכסה את פנייה בשמיכה, הדמעות חונקות אותה, היא לא רוצה לקום מחר.
למה כולם דוקרים את ליבה, לשאלה הזאת איש לא יכול לענות. . מקווצת את שפתייה ושותקת, היא לא מספרת, היא שותקת.
יש כאן שקט, היא עומדת שם לבד מול כולם.
איש לא מביט בה, לא צועדים אל כיוון שלה, עוזבים אותה.
העיניים החומות היפות שלה נרטבו מהדמעות, היד על הפה הקטן שלה, מסתירה אותו רק שלא ישמעו את הבכי, שפתייה סגורות, מקווצת את שפתייה ושותקת, היא לא מספרת, היא שותקת.
אך בתוך הלב הפועם שאותו איש לא שומע היא צועקת
"תעצרו, יש לי לב מתחת לחזה".

יש כאן שקט, היא סגורה לבד בחדר איש לא שומע אותה.