ילדה יפה
היא מסתכלת על אנשים, בתוכה היא רועדת. כשהיא קרובה לעבור ליד קבוצת צעירים היא מפחדת.
היא חוששת, שלא יצחקו, שלא יצביעו ושלא ידברו עליה. היא מתביישת מעצמה, היא לא יודעת שהיא יפה.
היא חוזרת לעמוד מול המראה, היא רואה את עצמה עומדת עם מבט עצוב ריק כל כך.
היא בוחנת את כולה, חוקרת כל דבר בפנייה, בגופה ועדיין לא מתחברת.
היא עוצמת את העיניים ועוזבת את המראה. היא יושבת על המיטה ומורידה את הראשה.
השפתיים שלה רועדות, העיניים שלה מתמלאות בדמעות, היא לא אוהבת את עצמה, היא לא מרגישה כלום.
פנים יפות מופיעות מול פנייה, חיוך מאושר וגאה נמרח על פנייה.
'למה אני לא מרגישה כך ?" מחשבה חולפת בראשה. מה גורם לה להיות גאה ושלמה עם עצמה, והיא לא מרגישה כמו שהשנייה מרגישה. רגש של שנאה וקנאה עולה בגופה, והיא לוקחת את עצמה ועוזבת בכעס.
היא לא מסתכלת על עצמה שוב במראה, היא נשארת עם אותו מראה לא אכפת לה איך היא ניראת.
היא סוגרת את עצמה, איש לא רואה אותה, היא מתביישת, היא פוחדת, היא לא רוצה שאיש יביט בה.
היא לא מאמינה למה שאחרים אומרים לה, היא לא מקשיבה, היא לא מסוגלת לקחת את זה לעצמה.
עד.. שהיא עומדת מול המראה, שונה ויפיפיה ולא מוכרת, היא מרגישה שהיא אוהבת, אוהבת את עצמה. היא יודעת שהיא יפה.
"תזכרי" קולה בראשה נשמע
"את יפה בדרך שלך."
תגובות (10)
ואוווו אני ראשונה…. ( מקווה..)
שיר יפיפה…. באמת מרגש….
מיחד וכתוב מהמם 5
סליחה סיפור….
אני רגילה לשירים שלך….
חה.. תודה ^^
וואו, באמת סיפור יפה ומרגש! כתבת את זה מדהים. הצלחת להעביר אלי את התחושות והרגשות של הנערה הזו באופן מיוחד ויפהיפה! ואהבתי את הסוף, באמת כל אחד יפה בדרך שלו., אין כזה דבר בן אדם "לא יפה"… מסר חשוב והעברת אותו נפלא!
סיפור יפה ומרגש את כותבת מדהים
וואו זה ממש יפה 3>
אין אופק, זה פשוט דורש ממני חמש (=
ווי אין יותר מושלם ונכון ממה שכתבת !!!
זה אפילו מצחיק אותי איך זה בידיוק עליי !!
חג שמח :-*
אופק זה פשוט מדהים!! אני מזדהה עם כל מילה שכתובה פה כי אני מכירה כמה מקרים שהם בדיוק כאלה! הצלחת להעביר לכתיבה משהו שנראה לי שבחיים לא הייתי מצליחה לכתוב לבד! הרבה הרבה תודה על זה, באמת!
זה מקסים, אבל אני מרגישה שזה קצר מדי. אני חושבת שאם היית מרחיב על איך היא מגיעה למסקנה שהיא באמת יפה בדרכה הסיפור היה מרגיש יותר שלם ויותר הגיוני. אני יכולה לומר שבתור אדם שמכיר את המצב הזה מקרוב זה לא דבר שקורה לא ביום ולא בשבוע. זה תהליך ארוך ומורכב שדורש המון כוח נפשי.
מלבד העניין הזה הכתיבה מדהימה כרגיל והבחירה בכתיבת הנושא הזה היא ממש לא מובנת מאליו. משום מה אני מרגישה שבזמן האחרון אתה בוחר בנושאים שהם פחות צפויים ו"חרושים". אני צודקת?
אני יודע שהיה צריך להוסיף איך זה קרה שהיא התחילה לחשוב חיובי ואיך הכל השתנה, פשוט לא ידעתי איך לכתוב את זה בצורה טובה וגם לא היה לי כוח לסיפור ארוך..
אני בוחר לכתוב דברים שקורים ביום יום, זה נותן קצת לחשוב על אותו נושא..