יום ה' בשבוע
יום ה' בשבוע
נדייה מיהרה לצאת מדירתה הקטנה לא לפני שנישקה לשלושת ילדיה שהיו עדיין ישנים.
היא הגיע למחסום והביטה לעבר המקום שאולי הוא ממתין לה שם אך לא הוא לא היה הוא לא חיכה לה.
האור שבראשיתו של היום התפוגג , הרגלים לא נשאו אותה, האכזבה הייתה קשה מנשוא.
החיילים חייכו לעברה ושאלו אותה : "את עדיין ישנה נכון"????
"כן ממש כך"
הם בדקו אותה כמדי יום ביומו והיא נפרדה מהם בשלום ותודה.
נדייה מיהרה לעבר האוטובוס כי , אם תחמיץ אותו האיחור שלה לגבעתיים יגיע אפילו לשעה שלמה.
היא עלתה על האוטובוס וישבה בספסל האחורי כשעיניה כבויות והמרץ אינם נחלתה נכון להיום.
לשמחתה הדרכים היו פנויות והיא הגיעה לתחנה המרכזית במהירות יחסית.
בכניסה לתחנה המרכזית עמד רוכל ומכר כל מיני תכשיטים לילדות ועוד מתנות לילדים קטנים. היא התכופפה לעבר מרכולתו ובחרה עבור פטמה טבעת חמודה בצבע אדום ולשני בניה קנתה אוטו וטרקטור.
הרוכל הודה לה מכל הלב וחייך אליה :"את עשית לי סיפתח מקווה שהיד שלך תביא לי מזל"
"תהיה בטוח שהיום תמכור את כל הסחורה אני מבטיחה לך"
היא המשיכה לעבר האוטובוס אשר יסיעה אותה לגבעתיים וגם באוטובוס זה היא ישבה בספסל האחורי ואפילו נמנמה מעט כשהגבר הזר כשהגבר המאד קרוב עובר בראשה., ומחייך לעברה.
האוטובוס הגיעה לתחנה האחרונה והיא נישארה כמעט הנוסעת היחידה.
"תודה אדוני הנהג" וירדה מהאוטובוס כשהיא נחפזת לעבר הדירה ששם ממתינה לה בעלת הבית ומוסרת לה בדיוק את מה היא צריכה לנקות היום וכשתסיימי תטרקי את הדלת.
"אני מבקשת שתנקי ממש ממש יסודי כי אנו נארח מחר אורחים רבים לרגל יום הולדתו של בן זוגי"
"מזל טוב" אמרה נדייה ונפרדה מבעלת הבית שכלל לא אהבה אך השטר שהמתין לה בכניסה זה היה חשוב בשבילה ובעלת הבית תודה לאל הולכת לעבודה והיא נשארת כאן לבדה.
נדייה ניקתה במשנה מרץ והבריקה כל פינה ופינה, היא התבאסה כי ביקשה מבעלת הדירה להעלות לה מעט את התשלום אך היא כמובן לא שומעת אלא שומעת רק את עצמה שצריך לנקות הכל הכל הכל, מחר יש יום הולדת.
נדייה סיימה במשך שעתיים בלבד את כל הדירה ורק אז ישבה מעט לנוח והכינה לה כוס קפה ופרסה את הנשיקה מהחלה הטרייה והמחשבות נודדות אי שם לאן ?????
כשסיימה את הפרוסה צלצל הטלפון ועל הקו היה בעל הדירה. "שלום נדייה מה שלומך"??? "תודה רבה מר אגמון"
"אני מבקש לשאול אותך באם תוכלי להגיע אלינו מחר בסביבות השעה 15.00 כדי לעזור לרעייתי להגיש את הכיבוד לאורחים שנארח".
"אבל מר אגמון אין לי אוטובוס בשעה כזאת"
"אז אם תגידי לי בטוח כי תגיעי אסע אליך ומבטיח כי אחזיר אותך גם כן.
"מר אגמון אני מאד רוצה להיעתר לבקשתך אך הילדים שלי מחכים ליום שישי שאקבל אותם מהגנים ומבית הספר זה היום היחידי שאני ממתינה להם ולא להפך
המשך יבוא
תגובות (1)
מקסים :) תשמיכי בהקדם