"יד הגורל" פרק ו'
לאחר כשעה צלצל הטלפון והצעירה היא שהייתה מעבר לקו. "רותי אמרה לה שהם יכולים לבוא במהלך כל הערב כי איננו יוצאים מהבית".
נירה הביאה את החבילה והניחה אותה על השולחן בסלון.
היא נכנסה להתקלח וחפפה גם את שיערה הקצר שכל כך הלם אותה.
כשסיימה לבשה מכנסי ג'ינס וחולצה משובצת .
"ואוו קיבלה אותה רותי בחיוך רחב: כמה את יפה מתוקה שלי את פשוט מהממת"
"מאמי סך הכל התקלחתי"
"נכון אך הבגדים שלבשת הולמים אותך מאד מאד, נראה לי שאת רזה מדי האם אני צודקת"?
"אני מתה להוריד עוד 3 ק"ג אך לא הולך לי בפרט אחרי הארוחה שאכלנו בצהריים אם נמשיך ככה אחזור ארצה עם 3 ק"ג נוספים חחחחח".
כעבר כמחצית השעה צלצל השוער והודיע שזוג צעירים מבקשים לעלות, "זה בסדר אישרה רותי" ומיד פתחה את דלת הדירה.
בפתח היו זוג צעירים ורותי שאלה: "אתה גיל נכון"?
"מודה באשמה" חייך אליה הגבר הצעיר יפה התואר פשוט מקסים.
בבקשה תיכנסו ונירה גם היא ניגשה אליהם ולחצה את ידי האשה הצעירה ואת ידו של גיל.
"יש לך ד"ש ענק מיוני, בחור ממש נחמד, חייכה נירה".
"אין לי מלים להודות לך כי הסכמת לקחת את החבילה עבורי".
"היא כל כך כבדה עד שנאלצתי להזמין מישהו שיעזור לי צחקה נירה"
" אין מדובר על הכובד אך מדובר כי הסכמת וזה יפה מאד מצידך."
הצעירה כנראה לא הבינה כלל מה שדיברו ביניהם גיל ונירה והוא תרגם לה במלים בודדות.
"הבנתני שאתה לומד רפואה"?
"נכון בסמסטר הבא מתחיל שנה רביעית"
"האם תחזור לארץ לכשתסיים? בארץ אנו משוועים לידים עובדות"!!!!
"סליחה, את רופאה"? "מודה באשמה חייכה לעברו"
"ואוו כזאת צעירה וכבר רופאה חשבתי שאת מקסימום סיימת י"ב"
"אוקי לא צריך להגזים הסמיקה נירה,"
רותי הביאה לשולחן כיבוד קל ופנתה לצעירה בצרפתית שתתכבד והוסיפה כי הכל תוצרת עצמית
הצעירה הודתה לה ואכן הניחה על צלחתה פרוסת עוגה שערבה מאד לחיכה.
גם גיל התכבד ונהנה מאד. "גיל שאלה אותו רותי האם זו חברה שלך" "אפשר לומר"
המשך יבוא
תגובות (3)
באמת מעניין :) תמשיכי
תודה מתוקה חנוכה שמח ממני בקי ♥♥♥♥
מאוד יפה. אין כל כך הערות מה לתקן, כי חוכמת חיים וכתיבה טובה ביחד זה דבר מנצח. בהצלחה, אני מחכה להמשך =]
חג חנוכיות שמח =]