חרם עצוב / פרק 1

קמתי על הבוקר ואימא אומרת לי :
אימא: ילדתי מתוקתי אהובתי נטלי שלי קומי לבית הספר את כבר מאחרת..
אני: אימא אפשר לא ללכת היום ? אני עייפה ונראה לי שעולה לי חום או משהו
אימא: לא מתוקה די קומי בואי נבדוק אם יש חום אם לא תלכי ..
התפללתי לאלוהים שיעשה שהמד חום יעלה מהר וגבוהה לפחות לחום 37.5 שזה נחשב חום לא גבוהה אבל כן …
המד חום לא עלה החום שלי היה כולה 36.8 זהו זה ? אמרתי בלבי ..
אימא: יאלה מתוקה אין חום קומי לאכול !!
הלכתי לבית הספר זה פעם ראשונה שאיחרתי ראיתי את כולם יושבים אפילו לא הבנתי מה לומדים אז החלטתי לשבת ולהקשיב וזהו ישבתי והקשבתי קצת הבנתי וקצת לא ..
המורה בדיוק אמרה לי מול כל הכיתה …:
המורה: את יודעת שאם לא הבנת משהו תוכלי לבוא אלי !!..
היה צלצול להפסקה קמנו מהכיסאות ורצנו אל עבר המדרגות לחצר לא ידעתי מה לעשות חיכיתי שירדו למטה בצד שכולם ירדו למטה ואחר כך ירדתי הפילו את אריקה מהכיתה הלכתי לעזור לה … פתאום כולם הייתה ילדה שגם ירדה במורד המדרגות אין לי מושג מה שמה היא כנראה מהכיתה המגבילה ה' 2 הלכתי עם אריקה למזכירות ירד לה דם כנראה שהיא נפגעה מהברזל שהיה במדרגות תפוס עם מסמר אינני יודעת מי תפס אותם שם … עזרתי לה זה כאב לה מאוד הילדה שהייתה שם רצה מהר ..
פתאום אחרי 5 דקות שירדנו עם פלסר מהמזכירות עם אריקה שהודתה לי .. ראיתי את ענת מהכיתה שלי היא התחילה להגיד לי :
ענת : נו הכרת את אריקה החדשה ? אך הולך לכם ?
אני: אני לא מבינה עזרתי לה קרה משהו ?
ענת : לא פשוט למה את עוזרת לה היא תסתדר לבד?
אחר הצהריים נכנסתי לפייסבוק שלי ולא הבנתי מה זה !! כל הקיר שלי היה מלא בכתוביות סטטוסים מוזרים כמו לדוגמא מה שכתבה לי חנה .. : "תנסו פחות לדבר על זה אתם מגעילות אותי " לא הבנתי מה היא מתכוונת עד שכתבה לי ענת על הקיר " נו אריקה עוד לא הפסקת לעשות גרפסים של נקניק"? אני לא הבנתי כתבתי להם חזרה " מה קרה לכם ? אני בסך הכל עזרתי לה מה זה מעשה רע?
ענת : כן האמת היא שכן ….