חיפושים אחר האח האובד. פרק 4, כלבי המשטרה נגד ריינג'ר.
נקודת מבט של ג'ייסון:
קמתי קצת לפני כולם. ראיתי פתאום תמונה של החבורה שלנו, כשליסה היתה בפנימיה למשך שבוע. הכותרת: "מבוקשים" היתה כתובה מעליה. כיבן שהרבה פעמים, היינו גונבים. שמעתי רשרוש קל, הזדקפתי, וראיתי צפרדע. צחקקתי לי: "צפרדע קטנה, כמעט חשבתי שאת…" לא הספקתי לסיים, ושלושה כלבי זאב גדולים זינקו מהיער, לא היתי מוכן, ולא היה לי דבר להחזיק ולהתגונן בעזרתו. למזלי, ריינג'ר, התעורר. ריינג'ר זינק וקפץ על לילי. היא התעוררה, מעולם לא שמתי לב כמה היא יפה. מאז ליסה, אני לא ממש מתלהב למישהי מהחבורה. ליסה, לא היתה בדיוק הטיפוס שלי. מתבודדת, שקטה, דיכאונית, ומאז שליאו נעלם, אנחנו רק הסתבכנו. נפרדנו לא מזמן. לילי היתה יותר מתאימה לי. אבל, בעייני, היא צריכה להכוחיך לי שהיא אכן מתאימה לי במאה אחוז. לילי התעוררה ואמרה לי: "תעשה משהו חתיכת סלע!" צעקתי עליהה, מה שהעיר את כולם: "אני לא יכול, הם מסתערים עליי!" אבל ריינג'ר הקדים אותנו. הוא בעט, ונשך, ממש נלחם. אחד הכלבים, הבין שהוא לא ינצח, אז החליט להצטרף אלינו. זאת היתה כלבה. שמה היה רין. ליסה חיכה חיוך חם לכלבה ואמרה: "רין הא, כלבת משטרה מאולפת לא תזיק לנו." ריינג'ר הביט מהצד. הוא היה נלהב ורץ הלוך ושוב סביב רין. רין התחילה לשחק איתו. אבל, עם הכלבים, באו השוטרים. שלושה גברים, במדים, קפצועלינו וסגרו עלינו. "היי," קרא אחד מהשוטרים. "ג'ק, הם גנבו את הכלבה!" ג'ק, ענה לחברו: "כן אדם, גנבים!" חברם השמאלי, שהיה נראה התככן בחבורה, אמר: "גנבי כלבים, אלקטרוניקה, מזון ושודדים!" אדם אמר בחיוך אכזרי: "נכון, לייל, נקבל קידום על העכראשים האלה!" הם היכו לימין ולשמאל. אבל היינו זריזים מהם. לי, שלמד מהר מהשוטרים וכיבן שלפני שהיה בפנימיה היה כייס, שהסתובב ברחובות יחד עם עוד כמה נערים, היה מתורגל. ובמהירות, הרובים והאלות של השוטרים, היו אצלנו. השוטרים היו מובסים. לי חייך חיוך עקמומי, "ועכשיו, לכו ספרו לבוס שלכם שהפסדתם לחבורת נערים כייסים!" הם ברחו משם ואחד מהם קרא, נדמה לי לייל,: "אנחנו נחזור! עוד תתפסו גנבים שכמותכם!" הם ברחו במורד הגבעה, ואילו אנחנו עצרנו לנוח. "ואווווו," נאנחה איטה, "זה היה חתיכת קרב!" ג'ייס היה שמח ואמר: "הרווחנו כלבה, נשק, ו…" לירן השלימה את המשפט: "ושוטרים שרודפים אחרינו בכל רחבי המדינה, ורוצים לשחוט אותנו, ממש יופי!" ליסה היתה עסןקה בלהביט בזרימת הנהר. היא אמרה לנו: "תראו, לאורך הנהר יהיו כפרים." פסקה "לכן נצטרך לסטוט מן הדרך." לילי אמרה לה: "אכן, זה יהיה מסוכן. ליסה אמרה, ושביב של תקווה נצץ בעייניהה, "הכול יהיה בסדר, אני מבטיחה."
תגובות (1)
זה ממש יפה, כמו תמיד ^^
תמשיכי!!!