חיים באזעקה פרק 1

שלום אני מורן ואני ממש חי באזעקה.
רציתי לספר לכם על מה שקורה לי, ממש עכשיו בימים הקשים האלה.
אנחנו במלחמה עם סוריה…
אחי הגדול שהתגייס לצבא, מת במלחמה.
זה לא נראה כאילו אנחנו הולכים לנצח…
בואו נתחיל בסיפור.
———————————————
"מה אתה רוצה לארוחת בוקר מורן?" אמא צעקה לי מלמעלה.
"לא משנה אני אכין בעצמי אמא, אני כבר בן 17!" עניתי לה.
אחותי הקטנה בת ה5,אורי,ממש פה איתי בחדר המשחקים משחקת בקוביות.
איזה חמודה, אני לא יודע אם לשמוח בשבילה או לרחם עליה כי היא לא הכירה את משה, אחי הגדול שנהרג בצבא במלחמה שלנו עם סוריה.
זו תקופה ממש קשה בשביל ההורים שלי, אבא שלי כרגע במילואים בצבא ואמא שלי עובדת כעקרת בית ועוזרת ומטפלת לנו.
לפתע פתאום נשמעה אזעקה.
רצנו כולנו אל המקלט, הדלקנו את הרדיו ושמענו "צבע אדום, צבע אדום באזור תל אביב".
אורי החלה לבכות.
לפתע נשמעה מהרדיו הידיעה הבאה: "לא מדובר לא בטיל ולא בגראד אלה מדובר במטוס קרבי שמתקרב לדרום תל אביב".
"אנחנו גרים בדרום תל אביב!, אנחנו נהיה בסדר אמא?" שאלתי בחשש.
"אם לאמר את האמת בני, אני לא יודעת" אמרה לי כשעיניה נוצצות.
הסתכלתי סביבי וראיתי שאורי בוכה, אמא דואגת, מטוס קרבי מתקרב לפה ואין לנו מושג מה קורה עם אבא במילואים!
יכול להיות מאוד שזה הסוף…
כשההזעקה נפסקה השתרר שקט במקלטינו.
ואז מהרדיו נשמעה ידיעה נוספת, "המטוס הורד בהצלחה אך מתנהל קרב באזור הגבול".
אורי התחילה לצהול ולשמוח אך כשהסתכלתי על אמא שנינו חשבנו על אותו דבר.
זה האזור שבו אבא נלחם…