חורף.
אני אוהבת את החורף.
ואת ריח הגשם לאחר ששכח.
אני אוהבת את החורף.
ואת המעיל השחור והארוך, שבנבכי הארון ממזמן נשכח.
אני אוהבת את החורף.
ואת צליל הטפטוף המעצבן על המזגן.
אני אוהבת את החורף.
ואת כוס השוקו, או הקפה החם.
אני אוהבת את החורף.
ולהרגיש את שמיכות הפוך והצמר נכרכות סביבי.
אני אוהבת את החורף.
ולחוש את העולם העצוב מזדהה איתי.
אני אוהבת את החורף.
ואת הבדידות, שכמו שכבה אחר שכבה עוטפת אותי.
אני אוהבת את החורף.
ואת הקור והכאב, שכמו חבל מתלפפים סביבי.
אני אוהבת את החורף, ואת כל מה שבא איתו.
אני מגיעה עם החורף, וכשהולך כלאחר שבא, סוחף אותי הוא עמו.
תגובות (1)
כול כך אוהבת את הסיפורים שלך! בהתחלה את התחלת כול כך התמימות ובאמת שעשית לי חשק מטורף ובלתי מוסבר לחורף ואז בהמשך את הפכת את כול התיאורים המקסימים והיפים שלך על מה עושים בחורף על דברים קצת יותר עמוקים, קודרים [?], אולי כאילו דכאוניים אבל הדרך שבה הפכת את זה מתמימות לסוף של זה זה פשוט מדהים. את מוכשרת מאוד ואף פעם לא מאכזבת.