זיכרון
והזיכרון גורם לי לחשוב עליך.
כי כל פעם שאני ניזכרת בך אני מרגישה פתאום טוב,
כאילו הנשמה שלך מחבקת אותי ונותנת לי כוח להמשיך בלעדיך.
מה קורה לי?
כן המשכתי אבל ההרגשה הזאת תמיד רודפת אותי
כאילו אתה כאן איתי בחדר ושומע אותי מפחדת ולא יודעת מה לעשות…….
כל היום אני כאן בחדר חושבת וחושבת מה לעשות,
אבל במקום לעשות אני תקועה במקום ואני לא יכולה לצאת מהחור שנישאבתי עליו.
לאפלה הקרה שמכסה את כולי.
ואני יודעת שיום אחד שוב ניפגש………
תגובות (3)
100מם :)
זה גם טיפה קשור ליום הנזיכרון לחללי צהל….
סיפור נפלא שכתבת בצורה מושלמת ובעיתוי הנכון פשוט מדהים תודה סתיו ממני בקי ♥