זאת אני , אני ולא אחרת.

אני זו אני. אני תמיד אשאר ככה. אולי התחלתי להקשיב יותר למוזיקה באנגלית ופחות למוזיקה ביפנית, אבל זה ממש לא אומר שהפסקתי להיות אוטאקו. נמאס לי מהאנשים שמנסים לשנות אותי, מי אתם שתשנו אותי? אני לא שונה, אני מיוחדת. כן, יש לי זיכרון לטווח קצר, וכן, קשה לי להתרכז, אבל אני עוד בן אדם. הם לא יודעים? אם יידקרו אותי זה לא יכאב? אם ישמחו אותי אני לא אשמח? אם אעשה משהו רע, לא ארגיש אשמה? הצלחתי לבטא את עצמי בסיפור. אבל עכשיו, כשהתחילו להגיד לי שזה לא נורמלי, כבר לא נשאר לי משהו להיאחז בו. אני בקרוב כבר לא אדע מה להגיד לעצמי. אני אהפוך למישהי שאני כבר לא מכירה. אני לא יודעת דברים, אבל דבר אחד ברור לי- אני רוצה להתנתק לפעמים מהעולם.
לשאוף להיות מי שאני רוצה להיות, ולהיות הדבר הזה. אני לא אשאיר אדם פגוע מאחוריי מבלי לעזור לו, אבל כולם רוצים שאנטוש אותו. it's not me, guys.
השיר היחיד שבזמן האחרון שהזדהיתי איתו לגמרי היה זה:
http://www.youtube.com/watch?v=7wGPWbdv54E
נמאס לי כבר מהבלבול.
stop trying to change me.