"וזה יבוא אתה תראה" פרק 5

צרחתי …. מעולם לא צרחתי ככה.

אמא שלי יצאה מהאמבטיה בריצה "מותק , מה קרה?!" "א-ממ-מ-א , הוא … הוא הולך ל-ל-מ-מות הי-ום!" גימגמתי.
"מי?!" היא שאלה ודמעות ביצבצו מעיניה … "אמא , יש לי משהו לספר לך …" עניתי והשפלתי את מבטתי.

הדמעות זלגו מעיני והשתנקתי מספר פעמים בזמן השיחה שלי עם אימי.
היא חיבקה אותי בחוזקה , כבר לא זכור לי חיבוק כזה … אימי ואני לא קרובות עד כדי כך והחיבוק החם והמלטף מילא את ליבי.
"רוצי וכנסי לאוטו!" היא גערה בי , "אנחנו הולכות להציל אותו!"

דילגתי מעל הכורסא שבסלון וניכנסתי למכונית …. אימי עקפה בשבילי מ"ס כה רב של מכוניות , אני בטוחה שיכולנו להידרס.
הגענו …
היבבות החזקות שנשמעו מהחצר צימררו אותי כהוגן.

רצנו ורצנו … נסינו להתעלם מהיבבות והנביחות של הכלבים המגוונים ונכנסנו למכלאה.

המזכירה , אותה מזכירה שדיברתי איתה הייתה שם.
"שלום אפשר לעזו-" עקפתי אותה במהירות , הייתי חסרת סבלנות , כמו אימי , ורצנו לכיוון החדרים.

שמעתי את היבבה שלו … בקצה המסדרון הלבן.
הדלתות הצבעוניות חלפו מעל פניי במהירות רבה , ונכנסתי לחדר … מה שראיתי שם גרם לי להשתנק

-המשך יבוא-