התאונה שהביאה מכה של אהבה

אז ככה .. אני ישתף אותכם במשהו ..
לפני 5 וחצי שנים אני יצאתי למסיבה ..
הלכתי אם חברה היה שם מישהו שהציק לי אבל בקטע של צחוק אמרתי לו זוז וזה וצחקנו ומאז ידעתי שיש שם משהו כמו אהבה ממבט ראשון כזאת ..
לפני הכניסה למסיבה אני הלכתי לקרוא לחברה עברתי את הכביש ואז נכנס בי רכב,
ההיתי מחוסרת הכרה ..חשבתי שאני לא יקום ..אור לבן משך אותי הצידה ..
התעוררתי מול 1000 איש מסביבי ומשטרה ואמבולנסים..וזה שהציק לי בהתחלה ? רץ עלי ועזר לי הביא לי לשתות ישב לידי ודאג לשלומי ..
מרוב כל הבלאגן לא הספקתי אפילו לשאול את השם שלו אבל ראיתי את האהבה בעיינים …
הלכתי מהמסיבה בעקבות מה שקרה יצאתי בנס רק אם גבס..
יום אחד אחרי הרבה זמן של חיפושים של מיזה היה הלכתי בשכונה שלי ונכנסתי דרך מקום שבחיים שלי אני לא עוברת דרכו ..וראיתי את אותו הבחור שמה !! כ"כ שמחתי הלב שלי היה על טרנסססס
אמרתי לו דבר ראשון עכשיו תגיד לי איך קוראים לך !!!! הוא אמר לי יונתן ..
ולך ? אמרתי לו את השם שלי והוא שאל אם אני רוצה שהוא ילווה אותי לבית
'כמובן' עניתי ואני זורחת מחיוכים..
הוא ליווה אותי ..ישבנו על ספסל ליד הבית שלי במשך 3 שעות ולא שמנו לב שעבר הזמן ..חשבנו שעבר חצי שעה הוא היה אמור ללכת לאוטובוס האחרון אבל זה לא ניגמר פה..
החלפנו טלפונים והבטחנו שנישאר בקשר גם בתור ידידים כמובן חח .. ממש
אני והוא התחלנו לדבר בהתחלה פעם היום ואז זה כבר היה מצב של 5 פעמים ביום שלו נדבר על הביקורים .. אין יום שהיה עובר בלי לראות אותו ..ועד שהבנו שיש שם רגש מאחורי הדבר הזה ..זה לא סתם ..והוא נישק אותי :-[ מאותו יום ההינו הזוג הכי אוהב וקיים שיש..אין מקום שהלכנו בלי ידיים מחוברות שאוהבות כ"כ להיות לצד זה ..
עבר לו חודשים של אהבה מדהימה ..הרגשתי שמצאתי את הגבר של החיים שלי .. כ"כ אהבתי לאהוב אותו כ"כ אהבתי את הביטחון שלי לידו..ההיתי מאושרת ..אף אחד לעולם לא ראה אותי ככה ..עד שבכל סיפור אהבה מגיע הרגע הכואב.. הוא היה דתי .. חברים שלו לא אהבו אותי .. כל פעם שהוא היה הולך לקנות משהו או שניה לא לידי הם היו אומרים לי 'תעזבי אותו,הוא לא צריך מישהי שמנה,הוא צריך מישהי יפה וזו לא את..ואיך הוא יכול להסתובב אם אחת כמוך..'
כ"כ לעגו ..ההיתי בוכה ובוכה עד שכבר חשבתי ברצינות אולי אם צודקים ..
הוא גבר מדהים..הוא לא צריך מישהי כמוני ..הוא צריך מישהי שתהיה מדהימה ויפה ורזה .. ואני מלאה אם כל הכאב..
מרוב שהוא אהב אותי לא ידעתי איך אני ניפרדת ממנו .. לא יודעת איך העזתי בכלל לוותר על אהבת אמת בגלל החראות האלה שהורידו לי את הביטחון .. אז הלכתי ואמרתי לו 'יונתן,אני צריכה לדבר איתך' שהוא שמע את זה הוא עזב הכל ובא .. אני לא ישכח את המוצש הזה בחיים שלי ..
הוא בא לנשק אותי .. ואני זזתי .. פעם ראשונה התרסקתי מבפנים אבל לא יכלתי ,אמרתי לו 'אני צריכה לספר לך משהו..
זה הדבר היחיד שעלה לי לראש אותו רגע ..לא רציתי לספר לו על חברים שלו כי הם היו חשובים לו מאוד הוא גדל איתם ..
אמרתי לו "אני לא באמת אהבתי אותך..ההיתי איתך כי רציתי לשכוח מישהו" מבפנים אני זועקת שזה לא האמת ..אבל אין ברירה ..
הוא היה בהלם והזיל דמעה .."עד שהתאהבתי בך ?" ואני לא יכלתי יותר ..
חיבקתי אותו ואמרתי לו שאני מצטערת..עליתי לבית וניקברתי מבכי זעקתי לה' ההיתי ספוגה דמעות שכבר לא יכלתי לנשום ..
הוא המשיך לאהוב אותי ואני אותו .. עד שבאתי לספר לו את האמת הוא המשיך הלאה .. כי לא היה לי אומץ.. הוא מצא מישהי ..שנתים הם ביחד..
שמעתי שהם עומדים להתארס..
אתם יודעים מה הבעיה ? שאני עדין אוהבת אותו 6 שנים שאני לא יכולה להמשיך ,אני לא אהבתי ככה בחיים שלי ואני ימשיך לאהוב , אני אוהבת אותוווווו כ"כ כ"כככככככככ אני לא יכולה בלעדיו הוא שונא אותי הוא לא מדבר איתייי ואני לא יכולה לאהוב מישהו אחר ניסתי אני לא יכולהההה אני נאכלתתתתתתת אני אוהבת אותו :'( כל זה כי לא היה לי אומץ…