השריפה .

ivroy 27/11/2014 709 צפיות תגובה אחת

הכל קרה לפני שנה . רצתי עם אחותי ברחוב , לעבר ביתנו . היא נגשה לרגע לזרוק את הבקבוק של המיץ ששתתה , אבל לפתע שמעתי קול נפץ . ראיתי אש . את אחותי הקטנה בורחת , בוכה , מבוהלת . מהרתי לשם , רצתי הכי מהר – אבל כשבאתי היא כבר הייתה חסרת כוחות . לקחתי אותה על הידיים ומהרתי לרוץ . צעקתי סביב שיש שריפה , אנשים יצאו מהבתים מבוהלים , חלקם התקשרו למשטרה , וכמה שכנות רצו לבדוק מה עם הילדה . לטפתי את ראשה של אחותי , מבוהל אך עדיין אוהב . המשכתי לרוץ , רק להגיע הבייתה , לברוח . רצתי בשביל לחיות , בשביל אחותי . לא היה אכפת לי למות , רק שהיא תמשיך לחיות . שמעתי את אחותי גונחת , ואז מאבדת הכרה . נשמתי עמוק ורצתי יותר מהר . הגענו . רק לראות את אמא ואת אבא , אותך . אחותי לוחשת , היא חזרה להכרה , שמחתי אך הייתי מודאג . לבסוף הגענו הבייתה . עליתי למעלה , ספרתי להורי המבוהלים מה קרה , והם מהרו להשקות את ביתם . ישבתי בצד , ואמא מהרה לשאול מה שלומי ולהביא לי קרח ותחבושות לפצעים שנגרמו לי בדרך הבייתה . לאבא היה מבט מודאג כשבדק את אחותי ( הוא רופא ) והוא קרא לאמא . הם התלחששו , ואמא חזרה אלי עם מבט מבוהל וחיוור . הייתי חייב לדעת מה קרה , אבל לא רציתי להטריד את אמא . אבא בא אלי ואמר שאחותי רוצה לראות אותי . נגשתי אליה במהירות , בל תמות לפני שתומר לי מה היא רוצה . היא הסתכלה עלי במבט חיוור ואוהב , ואמרה בשקט :
" עידן , אני אוהבת אותך . תודה שהקרבת למעני כל מה שהצלחת . תודה .
אני רוצה למות בהרגשה שהודעתי לך ושאתה בריא ושלם . אתה מבטיח לי ,
שאם אמות , אתה לא תבכה ולא תייסר את עצמך ? "
הסתכלתי על אחותה בת העשר החכמה חסר אונים .
" איך אני יכול להבטיח לך דבר כזה ? " אני מהסס .
" עידן…בבקשה , בשבילי . " היא אומרת לי בלחש , נטולת כל כוח , אך עם יכולת השכנוע .
" אני מבטיח . " אני עונה בכאב , מנסה לעכל את מה שאמרתי כרגע .
היא מחייכת אלי , וידה אוחזת בחוזקה בידי .
" עכשיו טוב לי , ואני יכלה להפרד ממך ברוגע . אתה חשוב לי , עידן .
כשתגיע גם אתה לעולם הבא , נחיה ביחד . שלום לעולמים . " אלו היו המילים
האחרונות של אחותי המסכנה בת העשר . היו לה עשר שנים שלמות ומתוקות ,
למה היא צריכה למות עכשיו ?
חבקתי אותה בחוזקה .
" לא , לא . " מלמלתי . ואז פרצתי בבכי , משחרר . החזקתי את אחותי ,
וחבקתי אותה עוד יותר חזק , בכיתי עליה . לפתע הרגשתי חום .
האם זה יתכן ?
שחררתי את אחותי מחיבוקי , והסתכלתי עליה מופתע . היא חייכה .
" עכשיו . " היא אמרה , ואז זה באמת נגמר .
כל כך לא רציתי שזה יגמר , אבל זה קרה .
גופה של אחותי היה קר , וגם אני הייתי קר , בלב , בלב היה לי קר .
נגשתי להורי , מחזיק בגופה של אחותי . אמא בכתה , אבא בהה בתקרה .
השריפה נגמרה , וגם חייה של ילדה מאושרת נגמרו .
וכולנו ידענו שזה הסוף .


תגובות (1)

אוקיע תראי. זה יפה. באמת.
העניין הוא שלפעמים זה מרגיש כאילו היית שם ואז זה מטלטל ומצמרר ולפעמים מרגיש כאילו כתבת כדי שיצא יפה כזה כמו המון סיפורים אחרים כאן שנשמעים כמו מעין אגדה. זה מבלבל בעיניי. אם היית עוצמת עיניים וחושבת שזה אמיתי היית מבינה לפעמים תגובות אחרות של הילד. למשל דוגמה הוא מבטיח לה מתייפח בקול רם אך יודע גם שהוא משקר שהואנלא מאמין שהוא יוכל להתגבר עליה ושומעים זאת בקולו הבוכה (כמובן לנסח נורמאלי את הקונספט הזה)… חוץ מזה כתיבה באמת נוגעת כל הכבוד

27/11/2014 00:12
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך