הנאה בלתי רגילה
בקר טוב לכולכם חברי היקרים
אמש חווינו בן-זוגי ואני חווייה בלתי רגילה שנצרנו בלבנו לעד. הוזמנו ע"י הנכדות-התאומות שלנו ל"טקס סיום מחזור ל"ט בבית ספר "גרץ" בתל אביב שנערך באולם רוזין ברמת אביב ג'.
נכדותינו האהובות מאד מאד מאד עלינו סיימו את כתה ו" ובשנה הבאה בע"ה הן תמשכנה את לימודיהן בחטיבת הביניים בגימנסיה "הרצליה" בת"א.
הטקס נפתח ע"י מנהלת בית הספר שבו הדגישה את בגרותה של שכבה זו שעוזבת את בית הספר היסודי ומוכנה בכל הרמות להמשיך בשנה הבאה כאמור בגימנסיה "הרצלייה".
לאחר מכן עלה אחד האבות מטעם ו"עד ההורים" ודיבר בשפה כה רהוטה משולבת בהומור קטנטנן והיה ממש נפלא להאזין לו הוא כמובן הודה לכל המורים על ההשקעה שהשקיעו בילדים ואיחל חופשה נעימה והצלחה לכל אחת ואחד בהמשך.
מנחה הערב בהמשך הזמין את שלוש מחנכות כיתות ו' לעלות לבמה ולאחריהן כל המורות המקצועיות שלימדו את כתות ו' במהלך 6 השנים.. הרגשתי שגם המורות מתרגשות למרות שאין ספק שחוו אירועים כאלה אך ההתקשרות לתלמידים תמיד מרגשת. כשכל המורות הסתדרו על הבמה המנחה (שהיה מצויין") הכריז שהגיעה העת להעניק יומן זיכרונות כשהוא מצולם בתמונה איכותית ובו כתבו התלמידים אחד לרעהו כמה מילות על אופייו של הילד כישוריו וכמובן דברי ברכה לשנה הבאה ולכל החיים. רציתי ברשותכם לציין שכל השכבה קיבלו מבית הספר חולצות בצבע בורדו (אם אינני טועה) ועל החולצה הודפס "בוגרי בית ספר גרץ".
והנה סוף סוף מגיע החלק האומנותי כשכל התלמידים עלו לבמה (ונטלו כובעים שהיו מסודרים בירכתי הבמה) ) ונתנו הופעה מרשימה של ריקודים ממש ממש כאילו הם רקדנים קלאסה א' א'. מחיאות הכפיים לבטח הגיעו גם לאתר שאני כה אוהבת "אתר הסיפורים" חחחחח בסיומו של הריקוד העיפו הילדים את הכובעים לגובה (ואני מברכת את כולם שיעיפו ככה את הכובעים לרגל סיום לימודי רפואה, הנדסה, הייטק, מדעים ועוד מקצועות כאלה שיוסיפו צבע ויופי למדינת ישראל.
התכנית האומנתית כללה גם פרקים מצלומים עם השקעה גדולה מאחר ואלה לא היו סתם צילומים אלא ביצעו מעקב על התלמידים (כמובן שהם ידעו על כך) ופוזות יפהפיות זכינו לראות על המסך הגדול שנפתח במיוחד לאירוע זה.
מה אומר לכן נכדותי המהממות וכל ילדי השיכבה גרמתם לנו לענג רב כי זכינו לראות אתכם כל כך נפלאים כל כך בוגרים ואם אחת לחשה לאזני "רק אתמול נולדו והנה סיימו כבר את כתה ו'. עניתי אמא יקרה לא תספיקי לסובב את הראש והם יחוליו לצה"ל. החיים עוברים במהירות מרתונית ואין לצערנו הרב ש.ח.
הערב הסתיים בכיבוד קל ובן זוגי ואני יצאנו מהאולם כשעדיין צמרמורת נעימה חולפת לאורך גופינו.
בירכנו את בתנו המתוקה (אם נכדותינו) וגם את נכדתינו הגדולה שגם היא עברה בדיוק מסלול שכזה בבית ספר גרץ וכעת היא שומרת על בטחוננו האישי במהלך שירותה הצבאי (חבר חיילת למעלה מחצי שנה)
נכדותינו מיד שאלו ? בקי ז'קו איך היה היה" לי היה קשה לענות ברגע הראשון כי חשתי דימעה מלוחה מדקדקת בעיני. אך כמובן השבנו להן שהכל היה ממש אבל ממש נפלא!!!!!!!!!!
החלטתי לספר לכם קוראי החביבים (באם הסיפור יפורסם כמובן) שיש רגעים שבהן חווים דברים כה מרגשים וזה משכיח מאתנו את טרדות היומיומית. את "המשט" את חמא"ס) (אך לא את גלעד שליט אותו לא שוכחים ולו לשנייה קלה וכמובן מתפללים לשחרורו) את האגרות המוטלים על כל התושבים חדשות לבקרים בלי להניד עפעף ועוד כהנה וכהנה ענינים ואסיים בכך שכייף לא להזכר בהם ואפילו לערב אחד בלבד.
תודה על היריעה שנפרשה לפני והבעתי את מה שראו עיני אמש את סיום כיתות ו' בבית ספר גרץ ודקה לפני ההתחלה בגימנסייה.
תודה מתוקות שלי שהזמתם את ז'קו ואותי, שתהיה לכם חופשה נעימה חופשה רגועה ורק כייף תחוו בה במהלכה.
בתודה רבה בקי
תגובות (2)
מזל טוב ! שהיה להם הצלחה בהמשך :)
היי מרי אין לך מושג כמה ריגשת אותי בתגובה הכל כך נעלה שלך. את ממש 100הממת כייף להתכתב איתך , נמשיך בענין התגובות ???? בברכה בקי