המפלצת שאוהבת ולא יודעת איך

rimanticGirl 16/01/2015 787 צפיות תגובה אחת

"אני אשמור עלייך" נהגת לומר,
"אני כאן ואני אשמור עלייך יפייפיה שלי.. אל תדאגי, אף אחד לא יפגע בך יותר", לחשת לאוזני בזמן שעטפת את כל גופי בידיך וגרמת לי להרגיש… בטוחה.
אבל זה היה פעם.
כשאני חושבת על הרגעים ההם ועל ההבטחות שהבטחת לקיים ליבי מתכווץ מכאב,
לאן נעלם האדם שהתאהבתי בו?
האם הוא בכלל עדיין קיים?
האם יש תקווה כלשהי שאולי הוא מתחת למפלצת הזו שהשתלטה עלייך?
זה קצת אירוני האמת..
כי הרי בסופו של דבר אתה הוא זה שהיה צריך להיזהר ממנו שלא יפגע בי,
אתה הוא זה שפגע בי הכי הרבה,
והכל כי זה פשוט נוח.
ידעת שלא אלך,
ידעת שלא יהיה לי לאן ללכת,
ידעת שאני כבר לא בוטחת באף אחד ואני מעדיפה לחיות עם מפלצת כמוך מאשר להוסיף עוד אחת לאוסף.
ידעת,
וניצלת.
עיניי צרבו מרוב בכי וחוסר שינה ופי היה יבש כאילו הקאתי את כל המים מהגוף שלי,
ישבתי מקופלת בפינת החדר על הרצפה,
"אני.צריך.שתגידי.לי", אמרת כל מילה ומילה בנפרד ואחרי שנייה הוספת בצעקה "את האמת!! אני רוצה שתגידי את האמת חתיכת זונה מטומטמת!!"
כאילו שלא הבנתי את זה כבר מכל הלילה שצרחת והכית, מתחנן שאומר לך את האמת שהמצאת לעצמך בראש.
הסתכלתי עלייך, כבר חצי מתה אפשר לומר ואז ראיתי את העיניים שלך שכאילו ננעצו בתוך גופי, ראיתי את המבט האפל הזה שלך..זה שתמיד יש לך ממש רגע לפני שאתה..
צרחה של חיה העירה את החדר, קול לא אנושי.
ובכל זאת,
הוא בקע מתוך הגרון שלך.
מבלי לשים לב, גופך כבר היה סנטימטרים ממני והרגשתי הנשיפות החמימות שלך מלאות הזעם מעל פניי,
ידיך עטפו אותי,
וחנקו את גרוני.

איכשהו, במילים שאני לא בטוחה איך להסביר כדי שלא תחשבו שאני פסיכית..
הוא גרם לי להרגיש בטוחה.
כי ידעתי,
ידעתי שרק כך אני אזכה לקצת שקט.
וצדקתי.

את גרוני לא שיחררת עד שריאותיי כבר הפסיקו להילחם בלקבל חמצן,
וליבי החל להאט את עצמו,
ואז שיחררת אותי,
וגופי התמוטט על הריצפה.
שניות ספורות הסתכלת עליי דומם ובהלם,
ואז התחלת לבכות.
ממש להתייפח בבכי.
הו אהובי.. ידעתי שאתה עדיין שם,
ידעתי שיש תקווה וזו רק מפלצת זמנית שהשתלטה עלייך,
חבל רק שהתעוררת כל כך מאוחר.
הרמת את גופי בזרועותייך וניסיתי להחזיר את נשמתי לחיים,
הסטת את שיערי מפניי וליטפת את הלחי הנפוחה והכחולה שעשית לי כשהלילה רק התחיל,
"בבקשה.. בבקשה… תחזרי, אני מתחנן יפה שלי.. את כל כך יפה.. אני מצטער.."
קולך רעד וכאב,
"אני מצטער!!! אני מצטער!!!!" צרחת והטחת על פניי שכבר החלו להתקרר
והנה המפלצת חזרה..


תגובות (1)

זה כל כך עצוב… זה מושלם

16/01/2015 06:12
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך