החייל השומר שלי

ישבתי בספה עם גלידה וניל עוגיות, צופה בטיטאניק כמו כל הנערות השבורות.
מחכה לחבר שלי שישוב
אני יודעת שהוא שם בשדה הקרב נלחם יורה וצועק צעקות קרב , הוא הבטיח שישמור עליי , וביחד גם על כל תושב ותושב.
פתאום שמעתי דפיקות אולי זו אמא שבאה אותי לבדוק ,
״שלום גברת אליהו אנחנו כאן מפלוגת גולני
מצאנו בכיס של צור מכתב ואת היית הנמען, אנחנו מצטערים אבל הוא כבר לא איתנו יותר הוא לצערנו עזב למקום אחר ״
מה
עזב ? לאן ? אתם בטח צוחקים נכון
איפה המצלמות ? צור?? אל תצחק איתי על דברים כאלה דיי
יש פעמים שאין זמן לשטויות.
״גברתי זה לא צחוק אני מצטער הוא באמת לא איתנו יותר״
צור,בבקשה אהובי הבטחת שתחזור מי עוד עליי ישמור ?
לא אתם לא עושים לי את זה
למה?
למה זה מגיע לי?
גם את אבא לקחתם לי
אני לא מאמינה , בבקשה לא
שמישהו יעיר אותי מהחלום .
זה לא חלום זה סיוט אני לא מעכלת וגם לא רוצה
איך לקחתם לי אותו
הגבר שלי , אהוב נעוריי עד שסוף סוף שמת לב אליי
הבטחת לי שתשוב , שתמיד תהיה פה בשבילי
אני רוצה אותך חי ונושם לידי.
אני לא יודעת אם אוכל להסתכל ולסבול, בידיעה שזאת הפעם האחרונה שנתראה ואתה איתי לא יכול לדבר .
אני רק רוצה אותך , לראות בפעם האחרונה
לחבק חזק חזק ולא לשחרר
הדף כבר רטוב מדמעות אני מחכה לך שתבוא ,תמיד כשראית אותי בוכה ניגבת לי דמעה ואמרת ״שאת בוכה משהו נשבר לי בלב, אני רוצה להיות זה שינגב את דמעותייך תמיד ולשמוח בידיעה שהבאתי לך עוד קמצוץ של תקווה וחיוך״
אז למה עכשיו אתה לא בא?
אני מחכה ותמיד אחכה בוא בבקשה כבר נמאס לי מהכאב .
כל החלומות שלנו , זה לא אותו דבר בלעדייך מה אעשה צורי שלי איך ככה הלכת לי
בפיצוץ מטומטם של חמש שניות איבדתי את העולם והמגן שלי .
בבקשה תשמור עליי גם שם מלמעלה
מקווה שאליי תשוב בקרוב או לפחות להתעורר מין החלום ……