המוזיקה אומרת לי מה לעשות-פרק 2

כעבור שבוע לקראת המסיבה,הרנה עשתה חזרה גנרלית עם הלהקה.עברו בערך שעתיים ושאר בני הלהקה היו צריכים ללכת,חוץ מג'ק.ג'ק אמר שהוא רוצה לדבר עם הרנה באגם.האגם היה מקום מאוד רומנטי וכולם אהבו את המקום הזה,אבל רנה הכי הרבה.מיפני שמאז שהרנה עברה לשכונה הזאת המזרקה הייתה שם כל הזמן,והמים קסומים,והם נתנו לה את כל חסרונה."את יודעת,ליפעמים אני ממש מרחם עלייך…."אמר ג'ק בעצב. "אין צורך לרחם עלייי…"אמרה הרנה."אבל בכל זאת,למה?" עברה שתיקה קלה.ג'ק הסתכל בעיינה האפורות היפות ואמר:"כי כולם שונאים אותך,בלי שעשית כלום….אולי יש לך טעם שונה מאחרים,אבל כל אחד וטעמו שלו…..ומה שהכי מפריע לי:זה שחושבים שאת ערפדית (בצחוק)."
"תודה שכל כך אכפת לך,גם בעתיד יהיה לך אושר גדול עם אופי כזה…."אמרה הרנה.למחרת,12 שעות ליפני המסיבה אמרה הרנה לג'ק שהיא יתומה ועניה כל כך והוא נתן לה 400 דולר לקנות שמלה.וגם,הוא אמר שהוריו תמיד מרשים ליתומים לגור בביתם.בנתיים בקניון,הסתכלה הרנה על חנות גותית ופיתאום היא שמעה את הצליל מי שר:"תגווני קצת!" והרנה נבהלה בהתחלה ממה שהיא שמעה אבל היא ידעה שהצליל הזה צודק.היא הלכה בכל החנויות ופיתאום היא מצאה שימלה יפה שגם התאימה לך!היא קנתה את השימלה,נעליים וכמה דברים לשיער.כשהרנה יצאה מחדרה החדש ג'ק ראה אותה ונדהם מיופיה.והסיע אותה למסיבה.כשהם נכנסו היו רכילויות:"זאת הרנה שם?" אבל היא הייתה ערפד!" "רגע זאת סטייסי?לא לא לא….סוני לא לא לא….אשלי?….ממש לא!אבל,אני חושב שזאת הרנה…." הגיע הזמן של הלהקה לנגן.הרנה ממש פחדה ואז הצליל דו הופיע בראשה:"תשירי כיאילו את בחזרה גנרלית!" והיא הבינה שהצליל הזה צודק,והחלה לשיר.כולם נדהמו ורקדו עד 5 ליפנות בוקר.