הלך , ולא חזר .

כשנולדתי , הייתה איתי בעיקר אמא .
אבל אחרי זה התחברתי יותר לאבא .
לפעמים בכיתי שהוא חוזר מהעבודה מאוחר .
לא הרגשתי שבאמת יש לי אבא .
הייתי רק בן ארבע , כשהכול קרה .
תמיד היה הולך אבא לעבודה , וחוזר מאוחר –
או לפעמים לפעמים מוקדם .
יום אחד הוא אמר שיחזור היום מוקדם ,
כי יש לו הפתעה בשבילי .
וחיכיתי . חיכיתי וחיכיתי . והוא לא בא .
אחרי שעה ראיתי את אמא מדברת בטלפון ,
ואז מסתגרת בחדרה . שמעתי אותה בוכה .
הלכתי אליה וחבקתי אותה , ולא הבנתי מה קרה .
יום אחד אבא הלך לעבודה , הלך – ולא חזר .
אמרתי לאמא שעוד מעט הוא יחזור ושאולי יש תאונה שמפריעה לו להמשיך הלאה .
" אתה כל כך צודק . רק שהיא תפריע לאבא לעד .
אבא לא יחזור יותר ,
אבל הוא הסתכל עליך מהשמיים וידבר איתך וישמור עליך .
הייתה תאונה , והיא לקחה ממנו את חייו . היא הפריעה לו .
אולי הוא לא יחזור לחיות , אבל הוא תמיד יסתכל עליך מהשמיים ויאהב אותך . "
אמי החכמה הסבירה לי , אבל אני , בגלל שהייתי קטן , לא הצלחתי להבין .
חבקתי אותה ובכיתי , כי רק הבנתי שאבא לא יחזור יותר .
שהוא הלך – ולא חזר .
ולמרות שכבר בגרתי ושאני כבר אבא ובעל ,
לפעמים אני עדיין מסתכל על השמיים ומחייך , ויודע שאבא תמיד ישמור עלי .
למרות שכבר בגרתי , אני עדיין מסתכל על השמיים ונזכר בו , כי גם כשגדלים –
הזכרונות נשארים .